|
ציור יפני מסורתי - סומיאה
מאת: רינת לוין
אוקאי אוצ'ייאמה-UKAI UCHIYAMA- , המסטר לסומיאה,
הנו המורה של מורתי לציור כיום, KISA MATSUSHITA.
הסומיאה, הוא ציור יפני המתבסס על משיכות מכחול
של דיו שחור, ולעתים גם של צבעי מים מפיגמנטים טבעיים. פירוש השם
סומיאה ביפנית הוא ציור בדיו שחור (סומי – דיו שחור; אה – ציור).
הבסיס של הציור היפני הוא שחור ולבן. אנו המערביים רגילים לתמונות
רוויות בצבע. בתפיסה היפנית הציור המונוכרומטי נתפס כציור הכי
צבעוני שיכול להיות. היכולת ליצור גוני גוונים של אפור, מהשחור
המוחלט ועד ללבן הטהור היא אינסופית, וקשורה ליכולת המדהימה של
אומן הסומיאה. אמן הסומיאה המוכשר ישכיל למהול את הדיו בכמות המים
המתאימה, וללחוץ על המכחול באופן מסוים כדי ליצור את האפקט הנכסף.
הגוון של הצבע מלבן עד שחור, ישפיע על כל האווירה של הציור וייתן
לעתים תחושה קלילה ושבירה כמעוף ציפור עדינת כנף, ולעתים כבדה,
יציבה ומסיבית כשל הר.
|
במבוק |
לאורך שנים רבות נשמרה אמנות זאת באופן חיוני ללא שינויים רבים,
והיא משתנה בעיקר בהתאם למומחיות ולדמיון האמן המוצלח. על אף שיש
חוקים ברורים לאמנות הזאת, הם משמשים כדי לגרות את היצירתיות של
האמן ולא כדי להגביל אותו. חיקוי של טכניקות ישנות, בלא לערב את
החושים והדמיון, עלול להוביל לשטחיות, אך יותר מכך נדרש מאמן הסומיאה.
הסומיאה הגיע ליפן בסביבות המאה השביעית לפני הספירה על ידי
מלומדים שחזרו מביקור בסין. בשובם ליפן הם הביאו עמם הרבה השפעות
תרבותיות, ביניהן הקליגרפיה (כתיבה תמה), וסגנון הציור שהושפע
ממנו. היפנים אימצו את שיטת הציור הסיני הזה לתרבותם תוך שהם
מוסיפים את כושר ההבחנה והכישרון שלהם, וקראו לאמנות בשם: "סומיאה".
|
אורכידאה |
הערכת ההישגים האמנותיים של האמנים היפנים מתועדת במוזאונים,
בספרים, ברפרודוקציות ועוד. הטכניקות של אמנות זו עברו מדור לדור
בהדרכה אישית, קפדנית והמידע נשמר ולא ניתן לחשיפה וללמידה על ידי
כל אחד שרצה בכך. UKAI UCHIYAMA, הוא מסטר, יורש קונטמפוררי (בן
זמננו) משושלת מכובדת של מידע ייחודי זה. פירוש שמו, המופיע
בחותמתו: "ים גשום".
בסין העתיקה , מסטר במשיכת מכחול היה בו בזמן גם איש אשכולות –
משורר, פילוסוף, נזיר בודהיסטי וצייר. אותן מברשות, שימשו גם
לכתיבה וגם לציור על נייר אורז או משי.
אם קליגרפיה היא כתיבה, אזי סומיאה היא שפת הטבע של הצייר. יש
טכניקות שונות ליצירת אוצר המילים שלו ואותן ניתן לרכוש בלמידה
אצל אחד המסטרים או תלמידיהם.
סומיאה נארג מארבעה גדילי חוטים בסיסיים, הנקראים ארבעת
הג'נטלמנים: במבוק, אורכידאה פראית/סינית, חרצית(כריזנטמה), שיזף.
ראה/י דוגמאות ציורי.
|
החרצית(כריזנטמה) |
כל אחד מהם מציג משיכת מכחול חדשה, או דעה אחרת בסיסית, שמחזקת
או נותנת תמיכה למשיכה הקודמת. אמנים סיניים קדמוניים סברו שארבעת
הג'נטלמנים מייצגים את כל הצורות והתבניות הקיימות בעולם. הם אמרו
גם שהם נראו כך, מכיוון שרק אנשים עשירים במיוחד, יכלו להרשות
לעצמם לשבת וליהנות מכתיבת קליגרפיה וציור. ההיסטוריה של המזרח
מעידה על נשים וילדים שציירו וכתבו גם כן.
כשהסומיאה הוצג ביפן, נזירים זן-בודהיסטים השתמשו בו בתוכנית
הלימודים שלהם כתירגול זן. הם העריכו את היעדר הצבע (מונוכרומטיזם),
שהדגיש את הקווים, את ההצללה והרגש. הם חשבו שזה יהיה מאתגר ומלהיב
יותר מצבעוניות שגורה וכי תירגול זה ידרוש משמעת גדולה יותר בקרב
התלמידים.
THE WAY OF THE LINE-SAMBYO משיכת המכחול הלינארית, הקווית
נקראת SAMBYO, היא הבסיסית בכל ציורי הדיו האוריאנטלי. אופיו השלם
של הציור תלוי בהצלחת הקו הלינארי הבסיסי הזה. כל משיכת מכחול,
SAMBYO, מצוירת במהירות ובחופשיות, כשהכיוון הכללי והתחושה עברו
ויזואליזציה במוחו של האמן.
האמן חותר למשיכת מכחול, ללא התכוונות, ללא אכפתיות, הנעשית
ברשלנות, בלי לשים לב. השליטה של המכחול כקואורדינציה בין
מוח-עיניים-יד-מכחול צריכה להיות כזאת שנותנת למשיכת המכחול
הנוצרת, לחיות באופן ספונטני, חזק ויפה.*
בנושא הסומיאה שמעתי ממורתי את אגדת העם היפה הזאת:
SESHU, מסטר גדול לציור יפני מהמאה ה - 14, הכעיס כילד את
אב המנזר כיוון שצייר במקום ללמוד את לימודי הקודש. כעונש, קשרו
אותו לעץ, כך שיהיה מוכרח לעשות מדיטציה ולא יוכל לצייר. במקום זה,
הוא צייר עם בהונות רגליו עכברים, כל כך דומים למציאות עד שלפתע הם
התעוררו לחיים, לעסו את הכבלים שבהם היה קשור וחילצו אותו.
תקוותי היא שמאמר זה, המנסה להביא קצת מהמזרח למערב, יגיע
לאנשים הרוצים להבין קצת יותר את הפילוסופיות הבסיסיות והטכניקות
הקונטמפורריות של תורת הציור העתיק הזה, ישן ועדיין אף פעם לא חדש.
GAMBATE KUDASAIבהצלחה ולהתראות בכתבה הבאה.
*הפסקאות האחרונות
מזכירות לי את הגישה הפלדנקרייזית בנוגע ליציבה, לתפקוד וללמידה.
מעניין שנמשכתי ללמוד סומיאה מתוך תחושת היישום של הקשר ההדוק בין
גוף ונפש, ואכן מצאתי דמיון בגישות המחשבה.
רינת לוין : אמנית סומיאה ומורה מוסמכת ומומחית בשיטת
פלדנקרייז.
לצפייה
בציורים נוספים ומעבר לגלריה של רינת לחץ כאן
|
השיזף |
|
