ישראל ואני
מאת: HIROAKI IWAMOTO
תרגום מיפנית לאנגלית
:
NORIKO IWAMOTO
מאנגלית
: טלי גבאי
מועצת המנהלים של אגודת הידידות ישראל יפן החלה זה עתה לפעול מחדש עם
דירקטורים חדשים. בהזדמנות זו הוצע שכל דירקטור חדש יתאר את קשריו עם
ישראל במאמר שיופיע בביטאון החודשי של האגודה.
הייתי הראשון שהתבקש לעשות כן. בהתחלה קצת היססתי לחלוק את מחשבותי
הפרטיות, באשר אני עצמי לא מבין עד הסוף מדוע כה אכפת לי, ומדוע אני כה
מתרשם ולעתים נרגש עד דמעות, ממדינת ישראל. ישראל יקרה לי מאוד. לכן,
החלטתי להציג את פעילויותי הקשורות לישראל.
המפגש הראשון שלי עם ישראל היה בסמוך לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
נודע לי על הקמת מדינת ישראל והדבר הותיר בי רושם עז. כמו כן, הייתי
המום ורותח מזעם על האכזריות הבלתי ניתנת לתיאור שבה נהגו הנאצים
ביהודים.
חקר האצות המיקרוסקופיות
בשנה שלאחר הקמת מדינת ישראל, נתקלתי בכתב עת חדש שיצא לאור בארה"ב,
ובו קראתי מאמר המתאר את חשיבותו של מחקר על אצה מיקרוסקופית בשם
Chlorella, כמקור לחלבון וכמשאב טבעי בתעשיית שמני המאכל. המחבר קבע כי
סוג כזה של מחקר צריך להתבצע בישראל וביפן.
רעיון זה הוביל אותי להתחיל את קשרי עם ישראל.
חקר השימוש ב-Chlorella החל ב-1950 ביפן על ידי ד"ר טאמיה מהמחלקה
למדעים באוניברסיטת טוקיו, ועל ידי. כמעט באותו זמן החל גם בישראל מחקר
ב-Chlorella, באוניברסיטה העברית בירושלים. אולם ארה"ב היא שהובילה את
הדרך.
ביפן, ד"ר שנק, ראש מחלקת משאבים טבעיים בחיל המצב של ארה"ב
ביפן, הציע לד"ר טאמיה להתחיל בפרויקט בנושא ה-Chlorella, והציע מימון
למחקר זה. כך החל ב-1951 המחקר, אשר נתמך גם על ידי משרד החינוך בממשלת
יפן.
כך נמשך חקר השימוש באצות המיקרוסקופיות זה 50 שנה. ב - 25 השנים
הראשונות רוב המחקר התבצע בישראל, יפן וגרמניה בעזרת הממשלות של מדינות
אלה.
בשנת 1957, בסיוע מלא של סוכנות המדע והטכנולוגיה היפנית, הוקם ביפן
מכון מחקר גדול לחקר ה-Chlorella וייצורה, ובו עשרה חוקרים ואני
ביניהם.
בישראל הוקם מתקן ענקי לטיפול בשפכי ביוב באמצעות Chlorella.
בגרמניה, מחקרים ניסיוניים על ה-Chlorella החלו לבדוק דרכי התמודדות
עם המחסור בחלבונים במדינות מתפתחות, כגון תאילנד, הודו ופרו. מדענים
נשלחו לארצות אלה להתמודד עם הבעיה.
כיום, ישראל ויפן מנהלות את המחקרים המתקדמים ביותר אודות השימוש
ב-Chlorella.
הקשרים עם ישראל
יפן היא אחת המדינות הבודדות שבה השם המדעי, Chlorella, מוכר היטב.
הרכיב המקנה ל-Chlorella את פעולתה הפיזיולוגית נקרא בטא-גלוקן,
והוא התגלה לראשונה לפני 30 שנה ומאותו זמן הוא נחקר באופן פעיל. בטא-גלוקן
הוא הרכיב הראשון של רב-סוכרים אשר התגלה. הוא מעורר את המערכת
החיסונית וצד רדיקלים חופשיים – נושאים אשר מעוררים כיום עניין רב.
מצד שני, בישראל, הוחל לפני שנים רבות בחקר של אצה מיקרוסקופית
אחרת, Dunaliella , אשר מכילה ריכוז גבוה מאד של ביתא-קרוטן. כיום,
Dunaliella מיוצרת בישראל ומופצת ונמכרת ביפן על ידי חברה יפנית.
בהיותי היועץ הראשי של חברה זו, נעשיתי מעורב מאוד ביוזמה זו, בייחוד
בייצור מסחרי של Dunaliella בישראל.
להלן אסביר כיצד הכול החל.
כידוע, לאחר הקמת מדינת ישראל, איימו ארצות ערביות רבות לנתק את
המסחר או לא למכור נפט למדינות שיסחרו עם ישראל. בהשוואה למדינות אחרות
גילתה יפן חולשה מבישה, ולאחר משבר הנפט ב-1973 כמעט ולא היו קיימים
קשרים כלכליים בין יפן לישראל.
באותם ימים, חיפשתי נושא מבטיח למחקר במיקרוביולוגיה, תחום ההתמחות
שלי. מסיבה זו ביקרתי בישראל כמה פעמים. במהלך ביקור במכון וייצמן
ברחובות למדתי על ה-Dunaliella.
סמוך לאחר מכן, בכנס בינלאומי שהתקיים ב-1978 בקיוטו, שמעתי על
השערה חדשה שהעלה מדען ישראלי, לפיה החלבון בטא-קרוטן גליצרול יכול
להיות מיוצר מ-Dunaliella. המרצה היה ראש מחלקת פיתוח מזון בחברה
ישראלית גדולה. הזמנתי אותו לביתי בטוקיו ובילינו את היום יחד בשיחה
ערה. מאז אנו חברים טובים.
זמן קצר אחרי אותה פגישה התחלתי לחקור את ה-Dunaliella, ובסתיו של
שנת 1986 חקרתי את הערך המסחרי של הבטא-קרוטן הטבעי. הזמנתי למעבדה שלי
מדען ישראלי, אשר דיווח על האפשרות להשתמש ב-Dunaliella לשימוש מסחרי,
וביקש להיפגש אתי. הצגתי אותו לחברה שבה שימשתי כיועץ. החברה הייתה
מעוניינת בשימוש מסחרי באצות מיקרוסקופיות והצענו להקים מיזם לייצור
בטא-קרוטן מ-Dunaliella.
אני האמנתי שהחברה היפנית הזו היתה המתאימה ביותר לאמץ יוזמה עסקית
זו. רציתי בכנות לסייע להם להצליח בפרויקט זה למרות שלא הייתה להם
היכרות עם ישראל ולא ניסיון במסחר בינלאומי. מנהל החברה הסכים להצעתי
מיד, ובסוף אותה שנה הוא ביקר אתי בחברה הישראלית למטרת שיחות משא
ומתן. התרשמתי ביותר מרוח היזמות של מנהלי אותה חברה צעירה, בהשוואה
לחברות היפניות הגדולות אשר היו חששנים מכדי לעשות עסקים עם חברה
ישראלית, בגלל החרם הערבי.
התגשמות החלום שלי
שנה לאחר מכן, ב - 1988, החברה החלה לייבא אבקת Dunaliella מישראל
והחלה לייצר זאת בהיקף מסחרי. בשנה שלאחר מכן השקיעה החברה היפנית בחברה
שגידלה Dunaliella במפעל באילת, ולבסוף רכשה את השליטה בחברה זו אשר
הפכה לחברה בת שלה.
זו הייתה התגשמות החלום שלי. ולחברה אשר ביצעה את הרכישה היה הכבוד
להיות החברה היפנית הראשונה שהשקיעה בישראל. תוכניתם של כל האנשים
בישראל, אשר עבדו על הפרויקט עשר שנים, התממשה לבסוף בסיועה של יפן.
ממשלת ישראל שתרמה קרנות מחקר לפרויקט זה, ומכון וייצמן, שבו
ממשיך המחקר הבסיסי, היו מרוצים מאוד שהמחקר הוביל להצלחה מסחרית ושהיה
גמול למאמציהם.
הייתי בטוח, כמובן, שהעסק ישתלם לחברה היפנית. עשר שנים מאז, המחקר
המתמשך העלה שהבטא-קרוטן המצוי ב-Dunaliella מצוי בה בשפע רב יותר, ויש
לו סגולות אנטי-חמצוניות אפקטיביות יותר, מאשר לבטא-קרוטן המצוי בירקות
ובפירות עזי צבע, וגם, אין צורך לציין, בסוגי הבטא-קרוטן הסינתטיים.
הפונקציה החשובה ביותר של ה-Dunaliella היא כנוגד-חמצון. אני מקווה
בכנות שהשם המדעי, Dunaliella, יהפך למוכר היטב בכל רחבי יפן וכך גם שם
ארץ הולדתה של האצה, ישראל.
חבריי הישראליים הם האוצר שלי
החצי הצפוני של "פלשתינה", אשר עמד פעם בשממונו, טובל כיום בירק
הודות למאמציה של ישראל. גם בדרום הולכים ומתפשטים שטחי אדמה ירוקים.
ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, חי בלב המדבר, בנגב,
בהאמינו אמונה מוצקה שעתידה של ישראל ייפתח עבור אותם אנשים אשר יחיו
במדבר. קברי בן גוריון ורעייתו מצויים במכון לחקר המדבר אשר בקמפוס
שדה-בוקר של אוניברסיטת בן גוריון.
אחת המחלקות החשובות ביותר באוניברסיטה היא המעבדה המיקרוביולוגית
לאצות מיקרוסקופיות. כמו כן, במכון וייצמן נמשך מחקר בסיסי ייחודי
בנושא עמידותה של ה-Dunaliella גם במים הרוויים במליחות רבה. במכון
האוקיינוגרפי בחיפה נמשכת עבודה חשובה בנושא השימוש באצות
מיקרוסקופיות.
הידידות החמה והכנה שיש לי עם פרופסורים ממוסדות מחקר אלה, ועם
אחרים העורכים ניסויים קליניים ב-Dunaliella בבית החולים הדסה
בירושלים, עם חברים ישראליים רבים אחרים, ובייחוד עם העובדים במפעל
ה-Dunaliella באילת, היא מקור של הנאה שלא יסולא בפז לי ולאשתי.
חברויות אלה מהוות מקור לרגשות עמוקים, לאושר ולשמחה אשר אינני יכול
לחוות ביפן.
החשיבות של ישראל בחיי אינה רק בגלל כל מה שתיארתי לעיל, אלא גם בשל
העובדה שהעם היהודי חזר והשיג את ארץ ישראל, ארץ אבותיו הקדמונים, לאחר
שעמד בקשיים ורדיפות קרוב ל - 3,000 שנה.
מוזר לומר זאת, אך ישנם יפנים רבים המתרגשים וחשים סיפוק מהקמתה של
מדינת ישראל, כמו היו יהודים.
אני תוהה אם ישנה עוד ארץ שבה אנשים רבים מתפללים בכנות למען ישראל.
ייתכן שישנו קשר לא ידוע בין ישראל ליפן. בתיאוריות רבות יש שפע של
קישורים וניתוחים כאלה, אודות שבט יהודי שהגיע מישראל ליפן לפני אלפי
שנים.
ב - 1953, בדרכי חזרה מארה"ב ליפן, ביקרתי איש דת יפני, אייג'י
קוואמוריטה, שחי בארה"ב. הוא נתן לי העתק של מחקר שלו על שירים עתיקים
ביפנית ובעברית. נקודת מבט לא שגרתית זו הדהימה וסיקרנה אותי.
אני אחוז פליאה וקסם מול הנס של מדינת ישראל, וכיום איני יכול
להיפרד מהארץ ומאנשיה. יש לי עינין מעמיק בישראל ואינטימיות מיוחדת
כלפיה.
תיארתי במדויק את מערכת היחסים שלי עם ישראל. אולם הערצתי את ישראל
עוד לפני כל אותם חוויות ואירועים.
הצטרפתי לאגודת הידידות ישראל-יפן לפני 30 שנה, כשהוקמה לראשונה.
ואולם, שלוש שנים קודם לכן הגשמתי חלום בן יותר מעשר שנים, לבקר
בישראל. התרשמתי מאוד באותו ביקור ראשון. פגשתי גברת ישראלית נפלאה
וידידותנו נמשכת מאז, שלושים ושלוש שנים. פגישה זו הייתה התחלת מערכת
היחסים שלי עם ישראל.
ביתי הוא כיום "בית שלום"
קטן ופרטי.
מאמר זה נכתב בידי איש יקר, מדען וחוקר, איש האקדמיה,
שביטא בכתביו ובמעשיו את אהבתו הגדולה לישראל ולעם
ישראל.
"בית שלום" הוא בית פתוח לישראלים תמיד וקיים בכמה
מקומות ביפן – בקיוטו, בנרה ובעוד מקומות.
ישראלים יכולים להזמין מקום מראש ולשהות שם כמו בבית
מלון, חינם.
בתי "בית שלום" מנוהלים בידי יפנים נוצריים, אוהדי
ישראל.
HIROAKI IWAMOTO הוא בעל תואר דוקטור לחקלאות
מאוניברסיטת טוקיו (TOKYO UNIVERSITY), שימש כפרופסור באוניברסיטת מייג'י MEIJI UNIVERSITY בטוקיו, וכיהן שם כדיקאן הפקולטה לחקלאות במשך
14 שנים. HIROAKI IWAMOTO זכה לקבל פרסי כבוד אחדים:
פרס כבוד של משרד המסחר והתעשייה הישראלי ב–
2001;
פרס האגודה ליישום חקר האצות, אלגולוגיה, הפרס
הראשון והנעלה ביותר, עם פרופ' AMOS RICHMOND, עמוס ריצ'מונד,
מאוניברסיטת בן גוריון, ישראל, 2002.
|
26 בפרואר, 1923 - יום הולדתו של
HIROAKI IWAMOTO
לצערנו הירואקי איוומוטו נפטר בדצמבר 2004
יהי זכרו ברוך
English
חזרה לחג הבנות
לעמוד הראשי |