פגשתי את ורוניקה
מאת:עדה שנים
לזכר ניסים עברי ז"ל שהתאבד ב 1.1.85
פגשתי את ורוניקה אחרי שיצאה מבית המשוגעים וילט
שבסלובניה. היא אושפזה שם משום שניסתה להתאבד ולא הצליח לה.
אילו הצליחה לא הייתה מתאשפזת שם בכפייה ולא היתה נאלצת להמשיך
לחיות. ישבנו בחוף פרישמן על כסאות נוח ליד בתי הקפה. היתה רוח
סתווית נעימה, הסתכלנו שתינו על הים הרגוע, היבטנו באנשים
שרבצו על החוף ושתינו מיץ תפוזים סחוט טרי.
- תגידי וורוניקה למה עשית בושות בבית החולים ?
- לאיזה בושות את מתכוונת ?
- נו, את יודעת, התפשטת לפני אדוארד באולם ו...
- כן אני זוכרת. לפי הדת הקתולית זה לא מעשה נורא כל כך. לא
כפיתי עליו יחסי מין והוא לא היה קטין...
- נכון, אבל בגללך הוא קיבל מכות חשמל .
- סליחה, עדה, לא מכות חשמל אלא רק מכת חשמל אחת, ולא
קוראים לזה "מכת חשמל" אלא ECT
- מה שתגידי, ורוניקה. אבל הוא איבד את הזיכרון לטווח קצר,
הוא לא יכול היה לראות ברור...
- נכון, אבל זה מנע קבלת תרופות אנטי פסיכוטיות לתקופה
ארוכה.
- תראי, ורוניקה, עם כל הכבוד לשיקום שלך ושל אדוארד יש
פה סוג של פגיעה בזכויות הפרט. לתת מכת חשמל שעלולה לגרום לשטף
דם במוח...
- עדה, הניחי לזה עכשיו, למה את מתעקשת, באתי מסלובניה
לתל אביב כדי לשחזר מעשים שעשיתי בבית חולים למשוגעים לפני 11
שנה ? מה, את רוצה לעורר בי רגשי אשם עם הצדקנות שלך ?! שתקתי, היא צודקת, אמרתי לעצמי, מה אני רוצה ממנה. החלטתי להחליף
נושא, לפני שהיא תיעלב לי, תשאיר אותי לבד על החוף ותחזור
לסלובניה שלה.
- תגידי, מה שלומו של אדוארד. ?
- בסדר גמור.
- מה הוא עושה היום ?
- אתם הישראלים צריכים תמיד לדעת מה אנשים עושים, ממה הם
מתפרנסים, כמה הם מרוויחים, איזה אוטו יש להם, כמה כסף יש להם
בבנק...
- וורוניקה, אני פשוט מתעניינת בשלומו, אבל אם זה נראה לך
חדירה לפרטיות שלכם, לא צריך, רק שתדעי שהחדירה לפרטיות שלכם
לא מתחילה כאן איתי, היא התחילה לפני 11 שנה בבית החולים
למשוגעים.
- הוא מצייר תמונות מגן עדן. עכשיו איבדתי את ורוניקה
לגמרי. הסכיזופרן שלה מצייר תמונות מגן עדן, והוא לא מאושפז?
- ורוניקה, תגידי, איך אתם מסתדרים ?
- עדה, אני יודעת למה את חותרת, את רוצה לדעת אם אני
מפרנסת אותו, ואם הוא מתקשר עם העולם החיצוני. נכון ?
- כן.
- אני עובדת במשרד עורכי דין. אני לא עובדת קשה מידי, הם
הסכימו להעסיק אותי בחצי משרה, בחלק השני של היום, כלומר
בערבים אני מופיעה ברסיטלים לפסנתר.
- נו, ומה עושה אדוארד?
- אמרתי לך, מצייר תמונות מגן עדן.
- ורוניקה, מה הוא עושה חוץ מזה ...
- אה, הבנתי את שאלתך, צריך לעשות עוד דברים חוץ מלצייר
תמונות מגן עדן, צריך להכניס כסף הביתה, כדי לפרנס את המשפחה, אנחנו היום ארבע נפשות בבית. יש לנו שני ילדים מקסימים...
- ורוניקה, את מוכנה להתמקד בבקשה באדוארד ? חוץ מלצייר
תמונות מגן עדן מה הוא עוד עושה ?
- התמונות של אדוארד נמכרות היום בגלריות הכי נחשבות בעולם, כל תמונה נמכרת במאות אלפי דולרים. שוב שתקתי. הרגשתי קצת
מרומה. היא לא מסרה את הפרט החשוב הזה מיד עם שאלתי הראשונה.
היא נתנה לי להתפתל, ירקתי דם כדי להוציא ממנה את המידע החשוב
הזה. נוכלת קטנה ...
- אני סוכנת המכירות שלו, אתם קוראים לזה יחצנית. אני
מתעסקת בצד העסקי והמשפטי, המשרד שלנו מתמחה בזכויות יוצרים,
עריכת הסכמים, תביעות נזיקין, מה שנקרא ... עכשיו אי אפשר
היה לעצור את שטף דיבורה. היא המשיכה לתאר את עבודתה בהתלהבות
שלא כל כך איפיינה אותה. הסתכלתי עליה בהערצה. היא היתה אישה
יפה ונשארה יפה. יופי סלבי, שיער ערמוני, עיניים ירוקות
כחולות, עור מקסים, ושביעות הרצון שלה מחייה היתה מאוד בולטת
במראה שלה. היא הקרינה חיוניות ושלווה.
- מה קורה עם מרי ?
- מרי בסדר גמור. שוב, נתקלתי בחומה בצורה. קשה להוציא מוורוניקה מידע בלי להתפתל קודם. אבל הפעם נקטתי בשיטות אחרות. לא המשכתי לשאול את וורוניקה מה שלום מרי. שתקתי. ידעתי
שהיא תתן לי בסוף את המידע. גם וורוניקה שתקה. לבסוף כדי
להמשיך את השיחה ובכל זאת להוציא ממנה את מבוקשתי אמרתי :
- טפו, טפו , טפו, חמסה, חמסה, ישתבח שמו, אינשללה,
תודה לאל, שימשיך ככה ....
- מה ?! וורוניקה הסתכלה עלי, לא
מבינה מה אני ממלמלת. הסברתי לה מילה במילה מה אמרתי. והיא
שוב שתקה .
- אני לא מאמינה באלוהים, אמרה לבסוף.
- כן. אני יודעת.
- מרי מטיילת בעולם, היא הצטרפה לצלב האדום. היא ובעלה
שומרים על יחסים טובים למרות שהם גרושים. היא עושה עבודת קודש.
- כן. אני יודעת שהם גרושים. הוא נטש אותה בשעת משבר ...
- עדה, שוב את מתחילה עם האשמות ? את צדקנית חסרת תקנה... קשה לדבר איתך. אוי כמה שהיא צודקת, וורוניקה, אני מסתכלת
על העולם דרך משקפיים מאוד צדקניות. מאוד חד מימדיות. שחור
לבן. או שאתה איתי או שאתה נגדי. אין צבעי ביניים. עכשיו ממש התבישתי.
- מרי היא בחורה נהדרת, גם המחלה שלה היתה קלה יחסית,
התקפי פניקה. ד"ר איגור עשה עבודה נהדרת. הוא היה בן אדם טוב. וורוניקה הנהנה. היא הסכימה הפעם לכל מילה שלי. שתינו
לגמנו מכוסות המיץ. התחיל להחשיך. וורוניקה הלכה למלון. היא
נוסעת מחר בבוקר לסלובניה. אני עליתי על מונית, חזרתי הביתה.
טוב שהיא נשארה בחיים, וורוניקה.
על פי ספרו של פאולו קואלו, "ורוניקה מחליטה למות " ,
הוצאת כתר , 1999
למידע נוסף פנו אל
:adashanim@gmail.com
עדה שנים
מורה אקדמאית ללשון עברית
הכנה לבגרות
08-9471689 נייד:
050-6763975
קישורים ל"קרונות" הנוספים של עדה:
מיקי רוזנטל לא פוחד
- הסרט שיטת השקשוקה (ירחון 47)
אני פרידמנית גאה
(ירחון 48)
לא שמעת על הקודקס ? זה מה שהם רוצים
(ירחון 48)
פגשתי את
ורוניקה (ירחון 46)
לאכול,להתפלל,לאהוב (ירחון 46)
הדרך לבלימת הרס עצמי
(ירחון 44)
אין תוכו כברו
(ירחון 42)
הים הוא פלסמה(ירחון 41)
מזון אורגני ומים
(ירחון 41)
סופר נני
(ירחון 39)
באושר ואושר(ירחון 37)
איפה
מוצאים את השקט
(ירחון 29)
למה לאט (ירחון 28)
מה שטוב לנסיך צ'רלס
(ירחון 26)
עוד משהו על מדעיות
ורפואה (ירחון 22)
הרפואה,המדע ואנחנו
(ירחון 20)
כי מן המים אתה ואל המים
תשוב (ירחון 17)
אימא עשר
(ירחון 16)
יום
אביב בחורף (ירחון 16)
כרוניקה של מוות ידוע מראש
(ירחון 15)
ד"ר
פיל, אני מאוהבת בך! (ירחון 14)
איפה
אני נגמר ואיפה מתחיל העולם(ירחון 13)
"תיקח
אחריות" (ירחון 11)
(ועוד בירחונים
קודמים)
|