|
יום
אביב בחורף
כתבה: עדה שנים
זה היה יום שישי אביבי. שמתי פעמי לטיילת בתל אביב.
עליתי על מונית, שנהגיה בדרך כלל ממהרים, עצבניים , מתחרים איש בעמיתו
ומנהלים מלחמות על הכביש.
אבל היום היה מיוחד. בחור צעיר בעל עיני תכלת מדהימות
ביופיין היה הנהג. הוא נסע נסיעה רגועה וחלקה. בדרך אסף עובד זר, שלא
היה לא כסף לשלם עבור הנסיעה, ואמר לו: "אין דבר, תשלם פעם אחרת.
" היופי הפנימי הזה והיופי החיצוני הזה העבירו בי
תחושה שהיום הזה הולך להיות יום נפלא.
הים היה שקט. כמו ים של סתיו מוקדם. התיישבתי על אחד
הכיסאות בבית קפה על החוף והוגשה לי כוס קפה הפוך שלא טעמתי מעולם. קפה
טעים במיוחד.
המשכתי צפונה לעבר נמל תל אביב. וראיתי התקהלות קטנה
ליד ההאנגר של הנמל. "מה זה פה? "שאלתי. "הדלאי לאמה כאן," אמרו לי.
קניתי כרטיס ונכנסתי. הרצאתו התחילה שתי דקות אחרי שנכנסתי, כאילו אי
אפשר בלעדי. המקום המה אדם . ארגון ידידי טיבט הביא לאולם הענקי מאות
צעירים שבאו לשמוע את משנתו הסדורה של הדלאי לאמה.
אביא בפניכם את תמצית דבריו:
מהי החמלה? החמלה היא התנאי הבסיסי לקיום האנושי.
אנחנו חווים אותה מיד עם הולדתנו. התינוק חסר האונים זקוק לה כדי
לשרוד. לולא חמלת אמו לא היה זוכה בחום, באהבה, באוכל ופשוט לא היה
שורד. גם בתוך הרחם אנחנו חווים את חוויית החמלה. כל בעלי החיים
מעניקים חמלה לגוריהם. ניתן לזהות לפעמים את אלה שלא חוו את חוויית
החמלה, כאשר הם זןכים לחיוך ואינם מחזירים חיוך. הם מסתכלים בחשדנות
במי שמחייך אליהם.
"תחמול על האויב שלך," אומר הדלאי לאמה. אל תחמול על
מעשיו האלימים, נסה לעמוד במקומו ולהבין מה מביא אותו למעשיו האלימים.
כאשר תחמול עליו, תהיה לך שלוות הנפש המאפשרת לך לפעול בשיקול דעת
ולראות את התוצאות הצפויות של מעשיך.החמלה והרוגע מאפשרים לבדוק את
המציאות ללא כחל וסרק. הכעס והרגשות השליליים מפחיתים את כושר השיפוט
שלנו בתשעים אחוזים. ככל שאנחנו רגועים יותר אנחנו יכולים לראות את
המציאות, ההשלכות של מעשינו, המהלכים הבאים שעלינו לעשות, האסטרטגיות
שעלינו לנקוט ואפילו לעורר בזולת חמלה כלפינו.
חזרתי הביתה. אכן הנהג האדיב ביצע פעולת חמלה,
שהקדימה את הרצאתו של הדלאי לאמה, מבלי ששמע אותה .
יום אביב בחורף.
כל הזכויות שמורות לעדה שנים |
