ביום בהיר אחד נעלם אחד האפרוחים - חתול רע טרף אותו, כנראה, ורמי התעצב מאוד מאוד...

באין ברירה המשיך לשחק ולטפל רק באפרוח האחד שהנותר, ורק אז גלה איזה חכם הוא האפרוח הזה - נשמע בקולו ומגיב לכל קריאה שלו והיה רץ אחריו, כמו כלבלב, או עולה על כתפו כמו תוכי מאולף .

ומעניין: כמעט כולם היו בטוחים שמאפרוח כזה תצא תרנגולת יפה להפליא, כזו שמטילה ביצים סוג "אלף-אלף" לפחות.

בעוד כשבועיים יתחיל רמי ללמוד בבית-הספר.

 והנה, יום אחד אחרי הצהריים הודיעה אמא לרמי: - היום נלך לחנות הספרים לקנות לך ילקוט וקלמר! שמח רמי : הרי אני כבר בן שש! אני כבר גדול! ושניהם יחד, רמי ואמו (ובליווי האפרוח- תרנגולת, כמובן), יצאו לרחוב.

אחרי שקנו את הילקוט ואת הקלמר  חזרו הביתה והניחו אותם על שולחן הכתיבה של אבא. והאפרוח - התרנגולת? - התיישבה לה גבוה על גב הכיסא שליד שולחן הכתיבה של אבא, - כאילו, על מנת לשמור עליהם.

ומובן מאליו: כשרמי יצא בפעם הראשונה לבית-הספר הלכה גם התרנגולת אחריו...

 וראה זה פלא: המורה לא התנגדה בכלל שהתרנגולת תהיה נוכחת בשיעורים, כי היתה זאת תרנגולת שקטה מאוד, ואפילו פעם אחת לא הפריעה למהלך הלימודים.

לדף הבא