בהפסקה, הגישה לה ילדה אחת את הכריך שלה, והתרנגולת אכלה אותו עד הסוף, כמעט (כי היתה רעבה מאוד, כנראה) ועוד הצלחה להודות לה בלחש:

- תודה ... תודה ... תודה...

ובדרך מבית-הספר הביתה עפה התרנגולת ועלתה ביעף על גג מכונית אחת, ונסעה ב"טרמפ", כמעט עד לבית...

בימי שבת כשכל בני הבית היו מאחרים לישון, ונחים כראוי מעמל כל יתר הימים ,- היתה עולה על אדן החלון הרחב שבאחד החדרים ומתחילה לנקר שם את השמשה, כאילו אומרת: - די לכם להתפנק במיטותכם! קומו, עורו וצאו לחצר- ותנו לי משהו לאכול, כי אני כבר "נורא" רעבה.. וגם צמאה...

לדף הבא