|
(המשך מירחון 17 - ילרחון
17 - לחץ כאן )
ז א ב ק ו פ ו ל ו ב י ץ ז " ל
כתב: חיים קרסו
סיפר: זאב קופולוביץ ז"ל בעבר, כשבניין קרסו הואר בלילות, עמדתי בקרן הרחובות פינת ריב"ל ויד
חרוצים, בכיתי מרוב התרגשות. חיים שכר אותי ב - 1968 רק לצורך פרויקט
הבנייה של אולם התצוגה. אבל אצל קבוצת קרסו אין דבר כזה "רק". יש להם
המון בניינים פרטיים, חצי רחוב נחמני שלהם. קרסו הזקן רכש בזמנו הרבה
בניינים ישנים. יש להם 120 דיירים רק בת"א. דירות עם תקרות גבוהות. יש
מחלקה נפרדת שעוסקת רק בתחזוקה של בניינים אלה, ואני ניהלתי אותה.
התחלתי לעסוק גם בנושא הובלה ימית. היינו מביאים את המכוניות בחברת "צים",
עד ש"צים" החליטה שלא כדאי לה לעבוד יותר בהובלות בים התיכון. אז עשינו
הסכם עם חברת הובלה ימית איטלקית בשם "רימלדי". יום אחד
הסוכן של "רימלדי", אלאלוף, הביא לאריה קרסו הסכם הובלה עם מחיר גבוה –
ואריה חתם עליו. אמרתי לאלאלוף שבמחיר זה לא אעבוד אתם. הם לא הסכימו
להוריד את המחיר, ואז עשיתי הסכם עם החברה הימית הספרדית "סוארדיאס"
במחיר הרבה יותר זול. חברה עם צי של 22 אוניות ויחסים מצוינים. חברת "רימלדי"
הגישו תביעה על 1.5 מיליון $, על הפרת חוזה. נסעתי אל מר "רימלדי",
בעל החברה, בטירה שלו ליד נאפולי. "משפחת קרסו לא אוהבת משפטים, בוא
נסגור" הצעתי. "מה אתה רוצה ?" "אני רוצה לדפוק את קרסו" אמר רימלדי.
"מה אתה רוצה, חודשיים הובלות ?" שאלתי. "לא, אני רוצה מיליון וחצי
דולר". הכל בחיוכים. כבוד יפה. כשקמתי ללכת, רימלדי עשה תנועה
מגונה, עמד על שלו. התנהל משפט בינינו. התוצאה – השופטת נתנה
לרימלדי רווחים של הפלגה אחת – 35,000 $. ומאז אנחנו עובדים אך ורק עם
חברת "סוארדיאס". מ ת ח ם ר ח ו ב ו ת לאחר
קבלת הסוכנות של מכוניות ניסאן ב- 1992, התחלנו לקבל כמויות גדולות של
מכוניות "סאני", והיה צורך דחוף למצוא מקום גדול לאחסנה, כמו מתחם של
"רנו", שהיה לנו ליד פתח תקוה. יום אחד פניתי לחיים קרסו ואמרתי לו
שיש מכרז על רכישת בית אריזה גדול בכניסה לרחובות. פניתי לאריה, אך הוא
אמר לי שאין מספיק כסף בשביל לקנות גם את השטח הזה. פניתי לחיים והוא
שכנע את אריה שיסכים. לקחתי את חיים והגענו למכרז. זה היה מכרז
פתוח. המחיר הגיע ל- 3 מיליון $. אחד המתחרים, חב' אשטרום, ביקש אורכה
של רבע שעה כדי שיוכל להתקשר לממונה עליו כדי שיאפשרו לו להציע יותר
ממה שאושר לו מלכתחילה. הוא ניסה לשווא להשיגם בטלפון – הוא לא הצליח,
עבר הזמן – ואז חיים הציע 3,100,000 $ - ורכשנו את השטח. סה"כ 26 דונם.
פ א ר ק ר א ם בשלב מסוים התחלנו לחפש שטח
להרחבה ולריכוז כל הפעילויות שלנו במקום אחד. הפעלנו את מתחם "רנו"
בפתח תקוה, ואת מתחם "ניסאן" ברחובות – שטחים יקרים הניתנים לפיתוח
בעתיד הקרוב. הצעתי לחיים ואריה להצטרף ליתר היבואנים, UMI, פולקסווגן,
טויוטה ואחרים, שרכשו אדמת מנהל בפארק ראם ליד צומת כנות. קבלתי
הצעה לרכוש 94 דונם אדמה חקלאית, הגובלים עם השטחים של היבואנים
האחרים. פניתי לאריה אבל הוא אמר לי "שאין לנו 9 מיליון לשים על האדמה
הזו". פניתי לחיים והוא שכנע את אריה שיסכים – ניהלתי משא ומתן וכך
רכשנו את האדמה הזו לפי 100 $ ל- 1 מ"ר. זול יותר ממה ששלמו יתר
היבואנים. המועצה האזורית באר טוביה, שפארק ראם הוא באזור שיפוטה,
היא מועצה נפלאה, אשרה לנו רישיון בניה תוך 3 שעות. עלות הבניה של פארק
ראם הגיעה ל- 13-14 מיליון $. מ ת ח ם ר א ש ו ן
ל צ י ו ן דני לוי התכוון לפתוח מוסך בראשון לציון, היות ולא
היתה לו מספיק עבודה בירושלים. ראשון לציון התפתחה והפכה לאחת הערים
הגדולות במרכז הארץ – נוצרה איפוא דרישה גדולה לסוכנות רכב ומוסך בעיר
המתפתחת. דני הציע לעשות שותפות עם קבוצת קרסו – הוא רצה לטפל
בניהול המוסך, ביקש להיות שותף בהשקעות ולהתחלק ברווחים. הוא
מצא מגרש בראשון לציון, בקרנו שם – אך המקום לא מצא חן בעינינו.
בנוסף, עניין השותפות לא נשא חן בעיני בני משפחת קרסו. התחלנו אנו
לחפש מגרש – עד שלמזלי מצאתי מישהו שמעוניין למכור שני מגרשים צמודים
של 4.300 מ"ר כל אחד, במקום מצוין בראשון לציון. לאחר משא ומתן שנמשך
מספר חודשים, רכשתי בתחילת שנת 2000 את שני המגרשים בעלות כללית של
14,000,000 ₪, לאחר שהצלחתי לשכנע את האחים קרסו. על המגרש שבחזית
בנינו את המוסך, ומעליו בקומה השנייה, את אולם התצוגה. מבנה אולטרה
מודרני. במגרש השני הקמנו מגרש לשיווק מכוניות trade in"". הבניה החלה
ב - 2002 ונמשכה שנתיים". זה היה סיפורו של זאב. ב - 2004
פרש זאב קופולוביץ לגמלאות בגיל 72, ונפטר שנה לאחר מכן. אדם רב
פעלים היה זאב קופולוביץ. כ - 40 שנה עבד בקבוצת קרסו, והשפעתו על
התפתחות החברה ושגשוגה לא יסולא בפז. לעתים היתה תחושה שהוא מונע
לעשייה ולקידום קבוצת קרסו – כבן משפחה. הוא לא נח על זרי ההצלחה,
ותמיד חיפש את הפרויקט הבא. |
