|
בחזרה לתקופת אדו
OO-EDO ONSEN MONOGOTARI
מאת : רינת לוין צ'רבין
תפסנו באקראי הזדמנות נדירה וליום אחד חזרנו לתקופת "אדו". אותו יום
היה לנו מזל מיוחד, כי הבת, שלומדת כרגיל כל השבוע, קיבלה במפתיע יום
חופשי - כך שיכולנו ליהנות ממנו. אז חלצנו כפכפים, טילפנו לעוד כמה
מחברותיה, ויצאנו למסע קליל אל העבר, וראשית דבר, שמנו פנינו לאזור
אודאיבה.
(לכתבה: אודאיבה, לחץ כאן)
אודאיבה המדהימה, מלאה באטרקציות. החלטנו לבחון את הפארק המיוחד
במינו - בנושא: "תרבות תקופת אדו", בתוך המתחם שלו מצויים מעיינות
חמים, מרחצאות גדולים לקהל הרחב, ובריכות לטבילת הרגליים, הליכה על חלוקי נחל
למטרת רפלקסולוגיה, וכמו שנאמר, שתי ציפורים במכה
אחת, גם בריאות גם תענוג.
ONSEN-מעיינות חמים
OO-EDO-תקופת
תקופת אדו- העיר אדו היא טוקיו של ימינו שבקרבת קאמאקורה. התקופה
שבה שלטו טוקוגאווה אייסו, השוגון והשליט העליון של יפן ובניו. המבצר
שם הורחב הוגדל והוקף בתעלות מים, ואדו הפכה לבירת השוגון תקופה זו (1867
- 1600) נקראה תקופת אדו או "תקופת טוקוגאווה".
MONOGATARI-סיפור
במרחק שתי דקות הליכה מהיציאה הדרומית של תחנת TELECOM CENTER
באודאיבה תוכלו לתת קפיצה קצרה אל העבר הרחוק ולחזור לזמן מה אל תקופת
"אדו" האדירה.
במקום נעשה שחזור מדויק של העיר טוקיו כפי שהייתה בשנים
1600-1867, בתקופת ה"אדו". הרחובות באתר מעוצבים בסגנון השנים ההן
ומוזיקת הרקע והאווירה השורה על המקום מתאימים גם הם לטוקיו העתיקה.
במקום בתי מרחץ פנימיים וחיצוניים, ג'אקוזי ומיני טיפולים, החל
במסאז'ים, טבילה בחול, אמבטיות עם שמנים וצמחים ארומוטרפים, טיפול
בשכיבה על חלוקי נחל קטנים וחמימים, וכלה בסאונה, ובאולמות למנוחה
ולאכילה לאחר הטבילה במים החמימים. טיפולי הספא השונים מוצעים בהזמנה
מראש ובתשלום נוסף.
ניתן גם ליהנות משפע קולינרי של מגוון מאכלים יפנים אותנטיים
במסעדות יפניות ובחנויות מזון בסגנון מסורתי.
המעיינות הטבעיים החמים, 38-42 מעלות צלזיוס, התגלו לפני כמה שנים
בעומק 1,400 מטר מתחת לאדמה. המקום נפתח לפני שלוש שנים (2003) בראשון
במרץ. הקומפלקס המרשים מאפשר למבקריו ליהנות ממנו במשך רוב שעות היממה,
22 שעות ביממה. גם אנשי עסקים שאיחרו לרכבת האחרונה שתיקח אותם לביתם
עם ערב, יכולים למצוא כאן ארוחה חמה, מיטה לשנת לילה נוחה, והעיקר
מקלחת טובה, ולצאת עם זריחת החמה, רעננים לקראת יום עבודה חדש.
כשהגענו, לאחר תשלום בכניסה, פנינו לבחור לעצמנו "יוקטה", מעין
קימונו לא רשמי מבד כותנה דק, (ראו הדוגמאות השונות בתמונה).לאחר מכן
ניגשנו להחליף בגדים ולהיפטר ממטלטלנו, ונשארנו חנוטים ביוקטה לגופנו
בלבד ובצמיד גומי גמיש שהוצמד לזרועותינו, ושנשא מספר בר קוד אישי.
הסתובבנו מעט בין הרחובות במקום, הגשרים והנחלים הקטנים,חנויות
המזכרות והמסעדות. לאחר מכן הצטיידנו במעיל לקימונו, חרדלי קצר ועבה,
ויצאנו החוצה לטבול רגלינו הענוגות במרחצאות החיצוניות. המים היו
בטמפרטורה של כ - 37 מעלות אך בחוץ שררה צינה של כ- 10 מעלות. למזלנו
האוויר היה צח, השמים בהירים והשהות בשמש היתה ממש חמימה ונעימה.
בתוך כדי הליכה עברנו טיפול רפלקסולוגי טבעי ומענג, אך לעתים גם
כואב. רוני וחברותיה החליטו לטבול גם באמבט קר של כ- 15 מעלות, ברררר, אנחנו,
האמהות המלוות,
לא העזנו. לאחר מכן עברנו לטבילה ערומות כביום היוולדנו במרחצאות החמים
הפנימיים, אולם לפני שנכנסנו נדרשנו לקרצף יסודית את גופנו ולחפוף את שערנו 3
פעמים, ורק אז הורשנו להיכנס.
לאחר מכן, הלכנו לאכול באחת המסעדות: מרק ראמןRAMEN, מרק המכיל
אטריות ובשר, תירס וקצת אצות ים, המאכל האהוב על בתי ועל חברותיה. את
הארוחה זקפו על חשבוננו כמובן , ולשם כך סרקו את הקוד הסודי שבצמידים
שלנו.
לקראת סיום הבילוי התיישבו רוני וחברתה אל מול ציירת פורטרטים
וקריקטוריסטית מוכשרת שתיעדה את הצמד בהתלהבות והנציחה אותן בהינף
מכחול של נינג'ה, עדין וזריז. את התוצאה אתם יכולים לראות: ממש כמו שתי
דמויות מתוך סדרת אנימציה יפנית מודרנית: "סאקורה "או "טוקיו
MIU,MIU".
כל זאת אירע ביום חורפי אחד בטוקיו, יום עם ניחוחות של פעם ועם
תענוגות ושלווה של כאן ועכשיו, קר בחוץ וחם בלב,SAYONARA. |
