לעמוד הראשי

ט"ו בשבט

חג לטבע, חג ליער, חג לכל אילן

 חברי הטובים בוגרי תנועות הנוער, ששירתו בנח"ל, הקימו מאחזים לאורכה ורוחבה  של מדינת ישראל והפריחו את השממה. בין היתר הם  עסקו גם  בעבודות ייעור בחסות הקרן הקיימת. לטעת יער היה מעשה ציוני. בל נשכח, שאחת מהמטרות של הציונות הייתה לקרב את היהודים לאדמה ולטבע של ארץ ישראל.

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם".

מנהג עתיק יומין הוא, לטעת עץ לכבוד הולדת תינוקות.

וכן, נוטעים עץ לכבוד אישים , בזכות פועלם המיוחד.

בט"ו בשבט נוהגים לאכול מפרי הארץ, להודות לעצים על כל השפע שהם מעניקים לנו, ועל שהם  מטהרים את האוויר, משבחים את הקרקע, וסוככים עלינו בצלם.

בשל חשיבותו של העץ לאיכות הסביבה הרחיבה החברה להגנת הטבע את החג והפעילויות סביבו למספר ימים.

יש לציין גם את פעילותה הנאמנה והענפה של הקרן הקיימת לישראל, המוסיפה גם כיום לפתח יערות ולטפל בהם ולצבוע בירוק את נופי ארצנו .

בצילומים למעלה : מבט מכרמי יוסף.          צילמה :ניצה לוין

בקרו : ט"ו בשבט באתר קק"ל

http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/eruiim_tiyulim/tubshvat

ולמה זכו אילנות לראש השנה המיוחד לעצמם?

ראו שניתן ראש השנה לבני-האדם, באו ואמרו: כתוב בתורה "כי האדם עץ השדה". נמשל האדם לעץ ועץ לאדם. ואם כך, מה אדם יש לו ראש השנה, אף עץ בדין הוא שיהיה לו ראש השנה. וכיוון שדברו אילנות דברים של טעם, נתקבלו דבריהם.אמרו להם: באיזה חודש נקבע ראש השנה שלכם?

השיבו אילנות: כיוון שאנו צריכים למים, קבעוהו בשבט, שמזלו דלי.

(הימן הירושלמי)

לעמוד הראשי

שים לב!

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות, הכתבות, המאמרים, והיצירות  המתפרסמים בירחון (באתר) זה.

 כל הזכויות שמורות למערכת "הקטר" 2005  
ניצה לוין  טלפקס : 03-9364272