לעמוד הראשי
 

 פנג שואי

ערב יום הכיפורים

מאת : נטע כפרי

  ראש השנה ביהדות מהווה נקודה של התחלה וסיום. כל אדם בישראל מקבל הזדמנות לסיים ולהיפרד ממשהו שהוא סוחב איתו בשנה האחרונה או בשנים עברו, ולהתחיל במשהו חדש.

על כן תהליך ההתנקות והצהרת הכוונות חשובים ביותר.

אם בפסח תהליך הניקיון הוא בעיקר תהליך ניקוי וטיהור פיזי של הבית, כדי לאוורר אותו מהחורף, הרי שבראש השנה וביום הכיפורים הניקוי הוא ניקוי פנימי רוחני.

יום הכיפורים הוא זמן להצהרת כוונות. הוא מגלגל לידינו הזדמנות להצהיר על כוונתינו ולהפסיק להתנהל על פי תכונה, התנהגות, אמונה, מערכת יחסים או כל דבר אחר, שבמקום לשרת את טובתנו, חוסמים אותנו ולא מאפשרים לנו להתקדם קדימה, להתפתח ולשמוח – זהו זמן של התרת נדרים, וזמן להצהרת כוונותינו להתחיל בדרך חדשה בחיינו, שתביא למימוש השמחה באמצעות ביטוי הרצון.

איך כל זה מתקשר לפנג שואי?

אמנם הפנג שואי הוא תורה העוסקת בעיצוב הבית, אך היא הגיעה מפילוסופיה שלמה ועתיקת יומין המסבירה את הקשר שבינינו לבין הסביבה, ובין הבית לסביבה.

יום כיפורים חל בעונת הסתיו. בסתיו הטבע מכין עצמו לקראת התכנסות ופנימיות. בשלכת, העצים משילים את עליהם ונפרדים מהם. קיימת דגירה במהלך החורף לאגירת אנרגיה חדשה, ותוצאת השינוי וההתחדשות מגיעה באביב. את אותה התנקות שמבצעים העצים עם בוא הסתיו – השלכת – מבצע עם ישראל ביום הכיפורים. עם ישראל מבצע ניקוי רוחני. את הטיהור והניקוי הרוחני ניתן לבצע במספר דרכים:

 1. כל אדם יישב עם עצמו ויערוך רשימה של מה הוא רוצה להשיל מעצמו ומה הוא רוצה לאחל ולזמן לעצמו לשנה החדשה.

 2. מתוך הרשימה בוחר האדם את הנושא או את התחום האקוטי או הבוער לו ביותר להתחיל איתו. על סמך הבחירה שעשה, הוא מכין מעין הצהרת כוונה כתובה,לדוגמה: "אני מצהיר/ה לתחילת השנה הקרובה את כוונתי להשתחרר מהעצב, להכניס לתוך חיי יותר שמחה, אהבה…" יש להעלות הצהרה זו על הכתב ולקרוא אותה בקול רם. הצליל של המילים שאנו אומרים עובר לתדר אנרגתי, שנקלט בשמים, הנפתחים לקבל את בקשותינו בראש השנה.

 3. לאחר מכן יש לשבת עם עצמנו בשקט כ– 10 דקות עד רבע שעה, לעשות מדיטציה, שבה אנו מבקשים לנקות את עצמנו ולשחרר עצמנו מהעול שסחבנו, וכן ולבקש לראות דימויים או לקבל רעיונות בכל דרך של הדברים שעלינו לעשות כדי שמשאלותינו יתגשמו.

 4. את הרעיונות והדימויים נהפוך למשהו מוחשי וניצור "מקדש". מקדש זוהי פינה אישית מאוד שלנו בבית, יכול להיות מדף, שולחן או כל דבר אחר, שאנו שמים עליו חפצים, תמונות, פריטים, כותבים משהו – דברים שמשמשים כסימבולים לרצון ולמטרות שלנו. המקדש צריך להיות בפינה שאנו יכולים לראות לפחות כמה פעמים ביום, אם לא יותר, ולשמש לנו כתזכורת להתחייבות שלנו, ולמעשה לשאול את עצמנו בכל פעם שאנו רואים אותו: "מה הצעד הקטן שעשיתי היום לעבר המטרה והרצון שלי?"

 המקדש צריך להיות דינמי ולהשתנות בהתאם לשינויים שעוברים על האדם.

 לדוגמה: אנשים המחפשים זוגיות בחיים, יכולים לעשות מקדש שמתאר לא רק זוג, אלא גם מה אני מצפה מהזוגיות שלי. זוגיות ומערכות יחסים טובות מבוססות על שיתוף, כנות וחשיפה של בני הזוג זה אל זה, ככל שהמסיכות מוסרות במערכות אלו, כך גדל הסיכוי למערכת זוגית טובה, מצמיחה, מאריכת ימים ומלאת אהבה. על כן, אם התמונות או הסימבולים במקדש ישקפו דברים אלו, הרצון יקבל יותר משמעות ויותר כוונה, המקדש יגדיר ביתר דיוק את רצוננו והסיכוי שייקרה בדרכינו הדבר שאנו מחפשים גדול יותר.

 אפשרות נוספת היא לשאול את עצמנו "למה אני לא מוצא (או לא מוצאת) זוגיות? יכול להיות שברקע יש התנסות כושלת מן העבר ואז יש את הפחד להיכשל שוב, יכול להיות איש או אשת עסקים שלא מפנים זמן לחיים הפרטיים… ואז הסימבול במקדש יגדיר או יזכיר לנו לעמוד מול הפחד, לפנות זמן לעצמנו, הכול בהתאם לסיבה האישית והפנימית של כל אדם.

 ההתעסקות בדיוק של הצהרת הכוונות והבירור של הסיבה המדויקת שחוסמת אותנו, משחררים ומשילים את החסימות שלנו ומאפשרים לנוע קדימה. ובנוסף, אם הסביבה, או הבית, תומכים בתהליך, אזי מובטחות תוצאות מרשימות – מניסיון אישי ומניסיונם של אנשים מרוצים. להתנתקות מדברים הקשורים בעברנו ניתן לשלב בתוך הסימבולים האישיים את יסוד המתכת. את התקופה הזאת של הסתיו איפיינו הסיניים ביסוד המתכת.

 יסוד המתכת - הוא סמל של התנקות, סיום, אסיף, טוהר מהברק של המתכת.

 כלומר, בבית, אם רוצים לשים משהו סימבולי לסיום ולפרידה, ניתן להשתמש באביזר מתכתי שיכול להיות כסף, נחושת, ברונזה, פיוטר ועוד. צורות עגולות וצבעוניות לבנה, אפורה ומוכספת. אפשר גם להשתמש בציורים סימבוליים, כמו למשל עץ בשלכת, שקיעה, המסמלים אף הם סיום והתנתקות.

 ועוד המלצה, תנכשו עשבים - זה מנקה את הסביבה מעשבים שוטים, את הגוף מנטעים זרים ומאפשר לנשמה מרחב מחיה ופעולה.

 כשנכנסים לתהליך יש לזכור שתהליך לוקח זמן. ולא לצפות שהדברים יעבדו מהיות למחר, גם זה בדיוק כמו בטבע:

 תחילת הפרידה בסתיו, תקופת המעבר בחורף ויציאה לחיים חדשים באביב. זהו תהליך, זה לא דבר מהיום למחר. להזכיר גם לנו, שהדברים הם תהליכים ושינוי לא קורה מהיום למחר.

 

לפרטים נוספים פנו לאתר של נטע כפרי:

http://www.netakafri.co.il

 

 

 

 

 
 
 כל הזכויות שמורות למערכת "הקטר" 2005  
ניצה לוין  טלפקס : 03-9364272

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות הכתבות ולתצלומים והם  על אחריות המפרסם בלבד