|
חשיבות המשחק
מאת: ורד לוי
תפקידו של המשחק בחיי הילד
המשחק עוזר לילד להרחיב את עולמו, שהרי הוא מפגיש אותו עם מצבים
חדשים שיש להם לפעמים אופי מציאותי יותר. ואין ספק שהפעילות
המשחקית תופסת מקום חשוב מאוד הן בהתפתחות הקוגנטיבית והן מן
המבחינה רגשית. המשחק עוזר לילד להגיע לפתיחות רבה יותר כלפי ילדים
אחרים וכן הוא עוזר לו להתמודד עם פחדים ועם מצבי לחץ בצורה
המתאימה להתפתחותו. (סולברג, 1996: 86).
תרומתה של הפעילות המשחקית
1) המשחק כתורם לפיתוח מיומנויות מוטוריות:
כל משחק בחפצים
קטנים מפתח את תפקידי כף היד והאצבעות ותורם למיומנות "זריזות
הידיים" – בתחום הצביעה, הגזירה, ההדבקה וההרכבה, ומשכלל את יכולת
הילד להשתמש במכשירי עזר, כמו מכחול, עיפרון ומספריים – ועל ידי כך
לפתח את הקואורדינאציה. משחקי תנועה, שבהם הילד רץ, קופץ, מטפס
וזוחל תורמים לשליטת הילד בגופו. תחושת ההצלחה המלווה את היכולת
הגופנית המתפתחת, תורמת להרגשת סיפוק ולחדווה, ובעקבות כך להופעת
הרצון לשוב ולתרגל פעם נוספת. וכך, הילד מקדם את כושרו הגופני, מה
שתורם להגברת הביטחון העצמי, ליצירת תדמית עצמית חיובית ולהרגשה כי
הוא שולט בעצמו ובסביבתו , זאת, כל עוד יהיה שותף בתכנון המשחקים
שבהם משולבת פעילות גופנית.
2) המשחק כתורם לפיתוח חשיבה ולרכישת ידע :
העיסוק במשחק
בגיל מוקדם מקנה לילד ידיעות יסוד על התכונות הפיזיות של העולם
הסובב אותו, והכרה והבנה של המושגים הבסיסיים, וידיעות אלו יעזרו
לו בהתפתחות הקוגנטיבית. בעידן הטלוויזיה, הווידאו והמחשב , הפכו
אלה למתחרה רציני אשר דוחק את רגלי המשחק הפעיל וממירם ב"פעילות"
פיסיבית. ולכן, למרות מידת השפעתו הרבה של סוג משחק זה, המהווה
תנאי מוקדם להתפתחות החשיבה הפורמלית, אפשר להניח
שהילד יהיה מוגבל בעתיד בעולם
המושגים הידועים לו והעומדים לרשותו, שכן משחקי הווידאו והמחשב
יתפסו את מקומו. עם זאת, הם יוסיפו לתרום לכושר החשיבה היות שבכל
משחק משולבים מרכיבים מן המציאות והדמיון. בכירי הפסיכולוגים
הקוגנטיבים (פיאגה, ויגוטסקי וברינר) מייחסים למשחק תפקיד
ראשוני בהתפתחות האינטלקטואלית, כתורם להגברת יכולתו של הילד להגיע
לחשיבה מופשטת. למשל: תינוקת בת שנתיים וחצי מצביעה על חרוז
גדול ומכנה אותו "אימא" ואחר כך מצביעה על חרוזים קטנים ומכנה אותם
"תינוקות". מבחינה קוגנטיבית זו פעולה חשובה במעלה שכן הופעל כאן
צירוף חדש אשר הילדה לא הכירה קודם לכן. חשוב מאוד לפתח את היכולת
הדמיונית של הילד, באשר הילד בונה משחקים בעצמו והוא משתמש
בידיעותיו ובמיומנויות מתחומים שונים ובצורה אינטגרטיבית, ומיישם
אותם בעיצוב המשחק ועל ידי כך הוא מגביר את מעורבותו בעולם; המשחק
"יפתח את דלתות מוחו".
3) תרומת המשחק בתחום הפסיכו דינמי :
הפעילות המשחקית כדרך
להתמודד עם מתחים נפשיים. המשחקים שומרים על איזונו הנפשי של הילד
ויכולים להקל על הילד הקשור לבעיותיו ולשחררו מן החרדה והמתח.
4) תרומת המשחק בתחום הקומוניקטיבי-התקשורתי של הילד:
חוקרים מצביעים על כך, כי משחק תורם לחדוות העשייה, לפיתוח ההנעה
העצמית, ליכולת להתמודד עם כישלון – כל אלה הם יכולות וגורמים
המחזקים את מוכנות הילד להשתלב בחברה שמסביבו. המשחק תורם לפיתוח
כישורים בתחום יחסי אנוש – שמירה על ההישג האישי תוך השתלבות
ותרומה לפעילות החברתית. המשחק מפנים הבנה של מהות חוקים ושמירה על
משחק הוגן שבו משתלבים לחלופין כישלונות והצלחות, יחסי תחרות ועזרה
הדדית בין חברי הקבוצה, והגינות במשחק ובמערכות יחסים בין אישיים.
|
