התלמיד הפגין כשרון רב ולמד
את משנת המורה בנאמנות ובמסירות. המורה, כאשר הבחין בכך, החליט שהגיעה
העת למבחנו האחרון של התלמיד. עד כה הצטיין התלמיד בכל המשימות שהטיל
עליו מורו, אך כמה הוא למד באמת? האם יוכל התלמיד ליישם את תורת המורה?
המורה הפך עצמו לקבצן, כך שאיש לא יוכל לזהותו, אפילו
תלמידו. המורה מיקם עצמו בקפידה כך שהתלמיד היה חייב לראותו. התלמיד
עבר ליד הקבצן המחופש וכלל לא שם לב אליו. התלמיד לא הכיר בקבצן כאדם,
וודאי שלא חיפש בקבצן את המורה, שהיה נכון ללמד גדולות את המוכן להקשיב
וללמוד. התלמיד נכשל במבחן האחרון והחשוב ביותר, ובכך נכשל
בכל המבחנים. ללא היכולת והרצון לראות, כל הידע שהתלמיד רכש היה חסר
ערך.
|