|
דרורה חברתי הטובה
מאת: חברותיה של דרורה פופלינגר
נכתב
לכבוד מסיבת הרווקות של דרורה
שנערכה במסעדה היפנית טאקמארו, רחוב הארבעה,
בת"א. הסיפור
מתחיל מאוחר כרגיל: בשלהי תשל"ה הייתה לה ילדה–בת -ימית גאה, קצת
סוציומטית, קצת גאונה - כל זה על פי דברי אמה. משקפופרית קטנה- בביצים
מחטיפה. כאלה הגבוהים ממנה בשני ראשים היא השכיבה על על הקרשים.
זה לא שוורצנגר, זה לא ואן– דאם, זאת דרורה ינוביץ מבת-ים.
בגיל העשרה פעלה נמרצות, שחקה כדור-עף וניהלה מלחמות, על צדק חברתי-
במועצת תלמידים, הביעה דעתה ללא מיצרים. זה לא
שוורצנגר, זה לא ואן- דאם, זאת דרורה ינוביץ מבת-ים. מפעילות חברתית
ויצירה אמנותית הגיעה לעתודה האקדמאית. ובחופשת הקיץ בימים החמים
התגייסה הנערה לשירות מילואים. בגשרים הקיץ- חם. ולמרבה הצער התקלקל
המזגן. ומי בא להושיע את עדר הבנות, בחור בריון, עלם חמודות.
זה לא רמבו, זה לא סטאלון, זה יוסי פופלינגר מאשקלון.
יוסף האמיץ את המזגן עקר ואת דרורה ללבו בחר. לביתה הגיעה בחליפה
ופרחים ושתל במקומם את שני ההורים. וכל סוזן נישק את ידה:" איזה
קונילמל חשבה בליבה". זה לא רמבו, זה לא סטאלון, זה
יוסי פופלינגר מאשקלון. חתול מפורצלן, פרחים ושוקולד,
הביא יוסף ברוחב יד. אחרי בוני קירקר המחזר, צילם, ליטף, גילה אהבה,
ואת לבה של דרורה כבש בסערה. זה לא רמבו, זה לא
סטאלון, זה יוסי פופלינגר מאשקלון. יותר מאוחר, יוסף
צובר הון, ודרורה חוקרת אסטרופיזיקה לילה ויום. הוא דואג לפרוטה והיא
לירח. והאמינו לי חברים, זוג אוהב ושמח, נאחל להם עתיד זורח ופורח. |
