|
מהי שיטת
פלדנקרייז
שיטת פלדנקרייז הינה צורת
למידה ייחודית
הנעשית תוך הנאה, סקרנות
ומשחק - שיטה הצופנת
בחובה הן הישגים לימודיים
והן הישגים חינוכיים וחברתיים
שיטת פלדנקרייז
הינה בראש ובראשונה דרך מחשבה המאפשרת תנאים אופטימליים ללימוד
ולחינוך מחדש. מנחה לעיבוד מידע מיידי תוך כדי עשייה ותחושה.
ד"ר משה פלדנקרייז חקר ופיתח שיטה המבוססת על חוקים וכללים מדעיים,
והמושפעת מעקרונות הבסיסיים של אומנויות לחימה והגנה עצמית. הוא
היה הישראלי הראשון שהגיע להיות בעל חגורה שחורה.
שיטת פלדנקרייז דוגלת בקשר ההדוק הקיים בין ההתפתחות הטבעית של
האדם לבין מערכת העצבים והקשר שלהם לשלד ולשרירים. על תשתית זו
בנויים השיעורים.
ההתנסות בשיעורים
הקבוצתיים מעוררת אצל התלמיד גירוי ללמידה והקשבה לגוף, לתחושה
ולתנועה. היא עוסקת בהגברת המודעות לגוף ולאופן שבו אנו מתנועעים.
על ידי כך
מתחילים להיווצר תהליכים פנימיים, המאפשרים שינוי ושיפור משמעותי
ביציבת הגוף, בקואורדינציה, באוריינטציה ובנשימה. האדם מגיע להכרה
עמוקה יותר של חלקי גופו, טווחי התנועה במפרקיו, קו הכובד שלו,
והיחסים השונים בין מערכות גופו. הוא יכול להבחין באפשרויות התנועה
המצויות והאפשרויות החדשות שלמד, וכך התלמיד נעשה מסוגל להבחין בין
הרגליו התנועתיים היעילים, המשרתים אותו בנאמנות, לבין ההרגלים
המזיקים לו, מגבילים, מתסכלים ומסרבלים אותו, אשר ביום מן הימים
עלולים לגרום לו לכאבים שונים, אי נוחות, וניוונים.
אתה יכול למנוע שיבושים
עתידיים
בשיעורי פלדנקרייז משפרים
ומשכללים את יכולתו של התלמיד (תינוק, ילד, נער, מבוגר). התהליך
מאפשר לשמר ולתחזק באופן ספונטאני את הרגליו היעילים ולשנות את
הרגליו הדורשים שינוי . כך ניתן למנוע שיבושים עתידיים ובכך
מחזירים את התלמיד לכושר ולתפקוד תקין.
גלה את תגובותיך
והרגליך היומיומיים
לרוב התינוקות והילדים גוף גמיש ומאורגן כיאות, תנועתם קלה ונעימה,
והם מתנועעים תוך הנאה משחק ותושייה. לכן אינם סובלים מכאבים
כרוניים ומבעיות יציבה .
גוף מאורגן מאפשר
יכולת תנועה ותפקוד תקין, ביעילות וללא כאבים .
ככל שאדם
מתבגר, הוא מאמץ לעצמו צורות תנוחה ותנועה מסוימות האופייניות לו.
הרגלי תנועה אלו, מותאמים לרוב למבנה גופו, לתורשה, לסביבה,
לניסיון ולחוויות חייו, למקצוע, לאופי ולדימוי הגוף שלו, כגון:
ישיבה בכתה תוך צפייה בלוח, הקשבה וכתיבה, עמידה, הליכה, ריצה,
שחייה, קפיצה, רכיבה על אופניים, כפיפה, הרמת חפצים, נשיאת ילקוט
בי"ס, קימה וכד'. ניתן לראות שיבושים יציבתיים והתנהגותיים כבר
מגיל ההתבגרות: נוער שהולך כפוף, תלמידים שיושבים בצורה מעוקלת
בזמן שיעור, נושאים ילקוטים בצורה לא מאוזנת המזיקה בעיקר
לגב,לחגורת הכתפיים ולצוואר.
גוף ונפש
מניסיוני בעבודה אוכל להעיד כי
שיבושים שונים אלו עלולים לגרום לירידה ביכולת התפקוד הכללי של
התלמיד, המתבטאת בכאבים, מיחושים, אי נוחות, אי יכולת ריכוז,
עייפות ומתח. ירידה זו באופן התפקוד של התלמיד בביה"ס ומחוצה לו,
תביא אותו במקרים מסויימים לירידה בהישגיו הלימודיים, ביכולת
ההקשבה, התפיסה והניתוח בזמן השיעור ולאחריו, חשיבתו וכוח הרצון
שלו ייפגמו.
בהדרגה הוא
יפריע גם לחבריו ולמוריו, יגלה חוסר סבלנות לזולת, הוא יגלה חוסר
ביטחון עצמי, חוסר יכולת בפתירת בעיות והחלטות, חוסר בגרות ובשלות,
יפתח תלות בזולת ויחפש אחר תחומי עיסוק קלים, הרפתקניים ומספקי
עניין, בהם הוא יכול לחוש שהוא מצליח, כגון: התמכרות לסמים,
גניבות, תעלולים, אלימות וכו'. תלמיד כזה, המסיים תיכון, לא יהיה
מוכן כראוי, נפשית וגופנית, לקראת החיים, כמו למשל, שירות צבאי,
ותרומתו לחברה תהא מצומצמת בהמשך שנות חייו.
יש גאונות בדרך
הלמידה
בשיעורים, הלמידה היא כדרך
למידתו הטבעית של תינוק, כשהוא מתחיל להתהפך מהגב לבטן, או להרים
ראש, לזחול, להתיישב, להתהלך בפעם הראשונה. בשלב הלמידה הראשונית,
הרצונית, של רכישת מיומנות, התינוק בוחן, תוך הקשבה ושימוש בכל
חושיו, כיצד התנועה מתרחשת, אילו איברים, מפרקים ושרירים משתתפים
בתנועה, באיזו מידה ומתי הוא מקבל ממערכת העצבים משוב פנימי איך
היה הביצוע לעומת התוכנית המקורית, ומתרחש שיפור והתאמת הביצוע
באופן מיידי, במקרה שיש צורך, אך זה לא מספיק.
כדי שתבנית תנועה
זו שנרכשה תוטמע ותהפך להרגל של תנועה נוחה ואוטומטית, אנו חוזרים
על אותה תבנית במצבים שונים של תנוחה, סביבה, ומוטיבציה. זוהי
הלמידה המוטורית. כדי לפתח מיומנות, יעשה התינוק ניסיונות רבים של
הושטת יד קדימה כשהוא על הגב, ואחר כך כשהוא על הבטן, פעם כדי
לתפוס רעשן מצלצל, ופעם כדי להישען על כיסא, כדי לא למעוד
בניסיונותיו הרבים והמגוונים לעמידה. המניע, המוטיבציה, והתפתחות
התפיסה והקוגניציה הכרחיים בתהליך רכישת המיומנות.
בתחילה התינוק
מושיט ידו קדימה ונוגע בכדור, בתפוח ובתפוז, ואינו מסוגל להבחין
ביניהם. הוא שם כל חפץ בפה. עם הזמן לומד התינוק להבחין ולזהות כל
אחד מהם, ויודע שעם הכדור הוא יכול לשחק, את התפוח הוא יכול לאכול
בלי לקלף ואת התפוז הוא יכול לאכול לאחר קילוף הקליפה. התנהגות
התינוק המכוונת לסביבה (התנהגות הסתגלותית) כוללת מיומנויות
מאורגנות ומתוכננות.
ישנם מספר
תנאים שבהם תלויה התנהגות זו. למשל, יכולת קליטת הגירויים הנקלטים
וארגונם על ידי המוח, והדחף הפנימי של האדם (המוטיבציה), לחקור את
הסביבה ולחוות אתגרים. התנהגות זו כוללת גם סקרנות, הנאה ולמידה.
כל אלו מתפתחים במהלך שיעור
פלדנקרייז.
ילדים אוהבים להתנועע ולגעת
הרבה, מפני
שגירויי
תחושה מעודדים ארגון במוחם,
ובזה יתרונה של השיטה. היא יוצרת הזדמנויות
רבות של התנסויות, ותהיות.
לחץ למטה
לאנציקלופדיה
ynet
ערך: שיטת פלדנקרייז
לחץ למטה
לאנציקלופדיה
ynet
ערך: פלדנקרייז משה
|
