לעמוד הראשי
 
 

צלילה והדסה באו

מגישות

הגדה היתולית מגטו קרקוב

מאת הצייר-סופר יוסף באו, שכתב יחד עם חבר נוסף לכתיבה,

שניהם בתוך גטו קרקוב.

ההגדה נכתבה על מצבם שלהם,

והיא משקפת את הנעשה בתקופה זו בתוך הגטו.

הסדר וההרכב

חיפוש אחרי לחם וקמח.

שלוש מצות מטיט ונסורת המסמלות את שלוש השכבות של העם:

היודנרט, משטרת הגטו וההמון האפור של היהודים.

קידוש.

רחיצת ידיהם של הנשיא ונציגי היודנרט.

כרפס, כלומר קולורבי, פרי של אחרי הצהריים.

תה – אול עם לימון – אול וסכרין - אול.

לחם עשוי מטיט ונסורת הנקרא ה"מצלצל".

ים של דמעות, עשבים מרים, ביצים רקובות וכו'.

 

הא לחמא עניא

הנה הלחם של כרטיסי החלוקה, שאכלו אבותינו בגטו. מי שרעב שייכנס ויטעם, ויאבד תיאבונו.

מי שנזקק שילך לשכן, שיש לו מכרים שוטרים והוא מביא הרבה סחורות לגטו.

השנה עדיין עבדים – בשנה הבאה נהיה בני חורין.

השנה בגטו – בשנה הבאה בעולם הבא.

 

מה נשתנה

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו אוכלים עוגות, לחמניות ועוגת פרג, הלילה הזה אנו אוכלים את ה"מצלצל".

שבכל הלילות אנו אוכלים אגסים, תפוחים ושאר פירות, ובימי סדר אלה אנו אוכלים קולורבי – פירות של אחרי הצהריים.

שבכל הלילות אנו אוכלים ארוחת ערב כל אחד בדירתו, והלילה הזה אנחנו אוכלים במרתף.

שבכל הלילות אנו שוכבים איש איש במיטתו, מכוסים בשמיכה ולמראשותינו כרית רכה, הלילה הזה אנו ישנים בלי שמיכה, שלושה במיטה.

 

עבדים היינו

עבדים היינו להיטלר בגטו, והוציאנו משם איש משטרת הגטו ביד חזקה ובאגרוף מאיים והושיבנו בקרון. ואילו לא הוציאנו, היינו גם כך ניספים וילדינו ונכדינו כלל לא היו נולדים.

 

מעשה ברבי יהושע

מספרים על רבי יהושע, רבי אלעזר, רבי עקיבא ורבי טרפון, אשר ישבו כל כך הרבה זמן באי נוחיות סגורים בבונקר, שותקים בעקשנות ומתפללים בשקט, עד שהגיעו תלמידיהם מבני ברק ואמרו: רבותי, האקציות כבר נגמרו.

 

ארבעה בנים

חכם, מה הוא אומר? איך יוצאים מהמצב הזה?

על כך ענה לו: אלוהים נתן לך שכל וכסף כדי שתצטייד בניירות אריים.

הרשע מה הוא אומר? בשביל מה כל זאת? ממילא לא נשרוד את המלחמה.

ואז תענה לו: אתה שוב מקרקר, עורב מגעיל שכמוך? וזרוק אותו החוצה לכל הרוחות.

התם מה הוא אומר? אולי בכל זאת לא יגרשו אותנו.

על זאת ענה לו: אלוהים שומר על מי ששומר על עצמו.

ואת מי שלא יודע עדיין לשאול, עטוף אותו בשמיכה חמה כדי שלא יקפא בקרון והבא אותו ל"כיכר ההסכמה" לטרנספורט.

 

עשר המכות

 1. גטו

 2. עבודות

 3. משטרת הגטו

 4. יודנרט

 5. ס"ס

 6. "אנדצי" פולנים לאומנים אנטישמים

 7. לחם לפי כרטיסי מזון

 8. האוקראינים

 9. כולם החוצה (קריאה של אנשי הס"ס)

 10.שמחה שפירא (מפקד המשטרה היהודית בגטו)

 

רבי שמיל בנזוק חיבר את האותיות הראשונות לקיצור שקל לזכור: צרות גדולות (האותיות הראשונות בפולנית מתחברות למילים "גרויסע צורעס" – צרות גדולות באידיש).

 

דיינו

אילו באו הגרמנים והתעמרו בנו, דיינו.

אילו התעמרו בנו ולא היו שולחים אותנו לעבודות כפייה, דיינו.

אילו היו שולחים אותנו לעבודות כפייה ולא היו עושים עלינו מצוד, דיינו.

אילו היו עושים עלינו מצוד ולא היו סוגרים אותנו בגטו, דיינו.

אילו היו סוגרים אותנו בגטו ולא היו מקימים את משטרת הגטו, דיינו.

אילו היו מקימים את משטרת הגטו ולא מגרשים אותנו, דיינו.

אילו היו מגרשים אותנו ולא עושים מאיתנו סבון, דיינו, דיינו, דיינו, דיינו הוי דיינו.

 

רבן גמליאל

רבן גמליאל היה אומר: מי שלא מספר בפסח על שלושת הדברים הבאים, לא מילא את חובתו: שה לעולה, "מצלצל", עשבים מרים. שה לעולה: לזכר מה נקבע? לזכר כך שהלכנו כמו שיות לטבח לטרנספורט, כאשר לא אחד היה נמלט מגורל זה אילו הלך ליערות. "מצלצל", עשבים מרים שאנו אוכלים, לזכר מה נקבעו? לזכר כך, כי עשבים אלה מתוקים לעומת הגורל המר של סבך וסבתך בגטו.

 

אחד מי יודע

(כמה מהחרוזים שזכרנו)

אחד – שמחה שפירא, אדון החיים והמוות שלנו.

שניים – שערי הגטו.

שלוש- האותיות העקרוניות: "R" (התחמשות), "W" (ורמכט), "Z" (אזרחים).

ארבע – אפשרויות טובות יותר מגירוש: לירות בעצמך, להטביע את עצמך, להרעיל את עצמך, לתלות את עצמך.

בשבע – נועלים את שערי הגטו.

תשע – שעת העוצר.

עשרה ימי עבודה בשבוע.

 

הזמנה לתערוכה

במוזיאון "בית יוסף באו" ברח' ברדיצ'בסקי 9 (ליד הבימה ושדרות רוטשילד)

מוצגת כרגע (אפריל 2008) תערוכת ציורים היתוליים על השפה העברית של יוסף באו לפי ספרו "ברית מלה"

לפרטים נוספים באתר: www.josephbau.com

 טלפון

054-4301499

054-4212730

צלילה והדסה באו

לפרטים נוספים על התערוכה לחצו כאן

 
 

תערוכה מתמדת של האמן יוסף באו

ניצול גיטו קרקוב ומחנה הריכוז פלאשוב

ביוגרפיה ועבודות

יוסף באו, אמן רב פנים – חלוץ האנימציה בארץ – צייר, גרפיקאי, מאייר, מעצב, צלם, במאי, סופר, משורר ומו"ל. נולד בקרקוב שבפולין ב– 1920. בשנת 1938 התחיל ללמוד אמנות פלסטית באוניברסיטת קרקוב, אבל מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו.

חמש שנות המלחמה עברו עליו בגטו ובמחנות הריכוז. בתחילה היה בגטו קרקוב, ולאחר מכן נשלח למחנה הריכוז פלאשוב, שם עבד בתור גרפיקאי ושרטט.

אמנותו הצילה את חייו, וכן את חייהם של כ- 400 יהודים, שביד האמן המיומנת שלו הצליח לזייף למענם תעודות כדי שיוכלו למלט את נפשם. במהלך שהייתו במחנה פלאשוב הכיר יוסף את אשתו רבקה והם התחתנו בסתר, במיתחם מחנה הנשים. חתונתם זו שוחזרה ותוארה בסרט "רשימת שינדלר". במחנה התקין יוסף ספרון קטן מאוד, שגודלו כגודל כף היד, ובו כתב שירים וצייר ציורים יפיפיים , תוך התעלמות מן הזוועות שהתחוללו סביבו.

 

 

 

ממחנה הריכוז פלאשוב, הועבר יוסף למחנה של אוסקר שינדלר, בצ'כיה, שם נשאר עד סוף המלחמה. עם שחרורו מן המחנה, מצא בדרך נס את אשתו רבקה, ויחד חזרו לקרקוב. יוסף המשיך את לימודיו באוניברסיטה וסיימם בשנת 1950.

למחייתו עבד בשלושה עיתונים בתור מעצב, גרפיקאי וקריקטוריסט. בשנת 1950 עלה ארצה עם אשתו ובתו בת השלוש. בהתחלה עבד בתור שרטט בקריה ואחר כך פתח סטודיו לגרפיקה, שם יצר את האנימציה והכותרות לרוב הסרטים הישראליים דאז, כגון: "קזבלן", "שמונה בעקבות אחד", "סאלח שבתי", "עמוד האש" ועוד רבים אחרים.
יוסף באו הוא חלוץ האנימציה בארץ. סרטו "מתנה" , אחד הסרטים שעשה, זכה בפרס. הוא הפיק כמה תשדירי פרסומת עבור הטלוויזיה, כגון: "מזון לשעת חירום", "הכן רכבך לחורף", "שיטת הניקוד פועלת" ועוד.

כמו כן כתב מגילות קלף ל"דוקטור כבוד", עבור אוניברסיטת ת"א.

בהוצאה שהקים , "הוצאת המנענע", ראו אור חמישה ספרים בעברית ובפולנית, שהוא כתב, אייר וערך:


1. "שנות תרצ"ח"- זיכרונותיו מהשואה בלווי שישים ציורים. ספר זה כתוב בסגנון מיוחד, בהומור שחור. הספר יצא לאור בכמה שפות. באו עצמו תרגם את הספר לפולנית. ב–1998 תורגם הספר לאנגלית ויצא לאור בניו-יורק תחת השם:

 "?Dear God! Have you ever gone hungry" . כמו כן, תורגם הספר לסינית ויצא לאור בסין בשנת 2002.

 2. אחרי עשרים שנות מחקר הוציא לאור את ספרו "ברית מילה". בספר המיוחד הזה מנסה המחבר להוכיח שהשפה העברית היא השפה החכמה ביותר. הספר כתוב בהומור ומלווה במאתיים וחמישים איורים.

 3. "משולש עגול"

 4. "ד"ש קר"

 5. "לו טוב"

כמו כן כתב והוציא לאור ועוד כמה ספרים בפולנית.

יוסף באו הציג בתערוכות רבות.

 

מורשת ההומור

כל עבודותיו של יוסף באו – ציוריו, תצלומיו, סרטיו וספריו – ממחישות את הדרך ההומוריסטית המיוחדת במינה, שלאורה חי את חייו ושמבעדה בחר להשקיף על אימי השואה. יצירותיו מבטאות את אמונתו באדם ובאנושיות, למרות וחרף המציאות האכזרית אשר חוה על בשרו. ניתן לראות חלק מעבודותיו באתר: www.josephbau.com

בנותיו, צלילה והדסה, פועלות לשימור הסטודיו שבו פעל ויצר ולמען הפיכתו של מקום מיוחד וחשוב זה למוזיאון – משואה לתקומה – וכן כמקום המוקדש לאהבת השפה העברית. לצערן, עומד הסטודיו על סף סגירה וכל התצוגה והיצירות שבו עלולות לרדת לטמיון. על כן פונות בנותיו מעל בימה זו ואחרות לכל מי שיכול לעזור ולהושיט יד לשימור המפעל המיוחד והחשוב הזה.

תערוכה קבועה של יצירות האמן מתקיימת במוזיאון "בית יוסף באו"

רח' ברדיצ'בסקי 9 ת"א. ליד הבימה, פינת שדרות רוטשילד.

לפי תיאום מראש   טל: 054-4212730 / 054-4301499

 

 

ציורים מהשואה, ציורים על השפה העברית, ציורי שמן וגרפיקה

 

מרק

 

נשמות היהודים עולות השמיימה

 

לחם

 

הכניסה דרך השער, היציאה דרך הארובה

 

יוסף צלוב על צלב הקרס

 

אנשי אס אס גוררים את יוסף

 

 

חמישים מלקות

החתונה של רבקה ויוסף באו

 

 

אגרות ברכה

 

 

 
 

נגן חליל ונגן אקורדיאון

 

חלוקת לחם במחנה ריכוז

 

עליית תימן

נגו צ'לו

 

 

קופידון

 

בירוקרטיה

סמל האהבה והשלום

 

 

חנווני

מנגינה מסורתית

"אם אין אני לי מי לי"?

 

אתם מוזמנים להיכנס לאתר של האמן יוסף באו ולראות את פועלו הגדול בכתובת:

www.josephbau.com

צרו קשר

 הדסה או צלילה באו

  טל: 054-4212730 / 054-4301499

 

לעמוד הראשי

 כל הזכויות שמורות למערכת "הקטר" 2005  
ניצה לוין  טלפקס : 03-9364272

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות הכתבות ולתצלומים והם  על אחריות המפרסם בלבד