לעמוד הראשי
 

היד לזכרם של זוג אנשים יקרים

 שזכו לראות את חלומם גדל ופורח

 

 
 
 
   

פארק בריאות על שם יקירינו

יהודית וראובן נובוסלסקי ז"ל

Novoselski

דברי אביטל זפסוצקי במעמד טקס חנוכת הפארק

שלום, שמי אביטל זפסוצקי ואני נכדתם הבכורה של יהודית וראובן נובוסלסקי ז"ל.

ראשית, ברצוני להודות בשם כל משפחתי למר רון נחמן ולגב' חנה גולן על שאפשרו לנו לקרוא לפארק בריאות זה ע"ש יהודית וראובן נובוסלסקי.

פארק זה עם לוח הזיכרון שבו מהווים עבורנו תזכורת למורשת המשפחתית הפרטית שלנו אולם גם למורשת הלאומית.

אמת, זהו סיפור נוסף על יהודים שנולדו וגדלו באירופה שבין המלחמות, ששרדו את מלחמת העולם השנייה עם בני משפחתם באמצעות תושייה רבה, עוז וכוחות נפש אדירים, שהשתקמו מהמלחמה והקימו משפחה לאות ניצחון, שעם הסרת מסך הברזל עזבו את רוסיה לטובת הארץ הקטנה והחמה הזו משום שרק כאן הרגישו באמת בבית.

אבל ישנו כאן סיפור מיוחד, מבחינתי לפחות. לבוא מכלום אל כלום ולעשות מהכלום הזה משהוא, לא סתם משהו, אלא משהו גדול.

מששמעו על הקבוצה המתארגנת להקמת ישוב חדש בשומרון ומשראו את ההר עליו אנו עומדים היום, גמלה בליבם ההחלטה להיות בין המשפחות הראשונות שיתיישבו על ההר וייקחו חלק בהקמת הישוב אריאל, יחד עם שלושת ילדיהם.

סבתי, יהודית, אישה פעלתנית ואנרגתית, הייתה הספרנית בספריה הראשונה באריאל, אולם לא היה לה בכך די. יחד עם רון נחמן הייתה נוסעת לשדה התעופה ומשכנעת את העולים החדשים לבוא ולגור באריאל. משהגיעו לאריאל הייתה דואגת להם למגורים וציוד ראשוניים, סייעה להם במציאת עבודה ובהיכרות עם המנטאליות החדשה, ולצורך כל אלה הייתה מגייסת רבים אחרים למשימה. היה לה כוח שכנוע אדיר...

כילדה קטנה, אינני זוכרת את סבתי נחה באמצע היום, תמיד הייתה מתרוצצת ממקום למקום, תמיד הייתה מוקפת באנשים, מארגנת, מתנדבת, עוזרת, מייעצת...

סבי, ראובן, היה הרגוע מבין השניים ובשקט שלו היו טמונים כוחות, ידע וניסיון חיים. גם הוא היה נרתם למשימות במסגרת פעילותה של סבתי ולקח חלק פעיל בעשייה ובבניין הישוב החדש, כמהנדס בניין במקצועו.

זוג מיוחד הם היו, כה שונים זה מזו ואף בעלי אופי מנוגד, אולם הם השלימו זה את זו וביחד הקימו משפחה בת שלושה ילדים ותשע נכדות ונכדים, אשר כולם מתגוררים באריאל.

ביחד פעלו לפיתוח הישוב אריאל והקהילה וביחד נפטרו באותו יום – 9 לפברואר, בהפרש של 16 שנים.

חונכנו על ידיהם לערכים של עזרה ותרומה למען האחר, של עבודה קשה, חריצות ועשייה, של פעולה בקהילה בה אנו חיים כדי שיהיה טוב יותר ונעים יותר להיות בה. ומעל לכל המשפחה – כערך עליון.

 

 

תצלומים מהאירוע : ישראל כהן

פסל הצפרדע והבריכה : מעשה ידיה של האמנית פני שוורץ

 

  במעמד טקס הסרת הלוט  
  הטקס לווה בניגונים ישראליים ובניגון רוסי
פסל הצפרדע והבריכה האקולוגית  
 

 

תולדות חייהם של בני הזוג נחקקו על אבן מקומית שהיתה מונחת שנים רבות במקום

 

 

 
  מתקני כושר
 בריכת דגים וצמחי מים  
 

 

 

 

 

 כל הזכויות שמורות למערכת "הקטר" 2005  
ניצה לוין  טלפקס : 03-9364272

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות הכתבות והתצלומים והם על אחריות המפרסם בלבד