לעמוד הראשי

שירים   מאת: צבי רון   לשירים נוספים לחצו כאן   שְׁקִיעָה זוֹרַחַת בְּמַלְחָה   סַנְדָלִים הֶרְמֶס מְהַדֵּק אֶת כְּנַף יָמִין לַסַּנְדָּל הַיְּמָנִי, אֶת כְּנַף שְׂמֹאל – לַשְּׂמָאלִי. מַמְרִיא בְּצַעַד קַל-קַלִּיל, נָכוֹן לַשְּׁלִיחֻיּוֹת שֶׁל הָאֵלִים. בִּצְלִיל עָנֹג שֶׁל נֵבֶל וְחָלִיל מַמְתִּיק לִוּוּי צָמוּד בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשְּׁאוֹל גַּם לֶעָנִי, גַּם לֶעָשִׁיר, לַבּוּר וְעַם הָאָרֶץ, לַתָּם וְלֶחָכָם וְלָרָשָׁע וְלַמַּשְׂכִּיל.   אִימֶלְדָּה בְּעֵינֶיהָּ מְרַצֵּד הַגִּיל. מַקְלִיקָה עַל אַבְזְמֵי זָהָב שֶׁל סַנְדְּלֵי יֻקְרָה מֵעוֹר. עוֹר קְרוֹקוֹדִיל. טוֹפֶפֶת לָהּ בְּצַעַד אֶלֶגַנְטִי מוּל הַמַּרְאָה הַמְּשַׁקֶּפֶת – אַנְטִי. לֹא נִרְאִים לָהּ, לֹא נִרְאִים, הַסַּנְדָּלִים. עוֹד אֶלֶף סַנְדָּלִים תִּבְחַן בִּרְעָדָה וָחִיל. קָשֶׁה, קָשֶׁה לָהּ לְהַבְדִּיל.   רֹאשׁ הַשֶּׁבֶט מַשְׁחִיל אֶת קְצוֹת שְׂרוֹכֵי הַפִּשְׁתָּן בַּחוֹרִים שֶׁנִּקֵּב בַּלְּחָיַיִם שֶׁגָּזַר מִצְּמִיג מְשֻׁמָּשׁ. רֹאשׁ הַשֶּׁבֶט הֶחָדָשׁ מַתְחִיל לִצְעֹד הַיּוֹם בְּרֹאשׁ הַשֶּׁבֶט. עַל הַכְּתֵפַיִם הַדַּלּוֹת הוּא חָשׁ אֶת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא, אֶת עֹל הַמַּנְהִיגוּת הַמִּתְקָרֶבֶת. עַל כָּל צַעַד, עַל כָּל שַׁעַל, מַכְשֵׁלָה אוֹרֶבֶת.   הַדָּג סְחוֹר-סְחוֹר, כְּמוֹ בְּמָחוֹל, עָמֹק בַּיָּם עַל קַרְקָעִית הַחוֹל, בִּימוֹת הַחֹל, בֶּחָג, חוֹלֵף וְחָג, שׁוֹתֵק עַל פִּי דַּרְכּוֹ, כְּדָג. דַּג הַסַּנְדָּל. לְמַה יִּצְלַח בִּכְלָל? לֹא לְמָעוּף, לֹא לְמִנְעָל, לא לְמִנְהָל. אוּלַי לְמַאֲכָל?   אֲנִי רֵיחוֹת, צְלִילִים, מַרְאוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת לָרֹב. מַחֲלִיק לְתוֹךְ הַסַּנְדָּלִים הַיְּשָׁנִים. הָעֶרֶב טוֹב. מוֹתֵחַ אֶת הָרְצוּעוֹת הַנִּצְמָדוֹת וּמְהַדֵּק עִם קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת. נוֹשֵׁם עָמֹק וּמְמַלֵּא אֶת הָרֵאוֹת. שׁוֹרֵק לַכֶּלֶב וְיוֹצֵא לִצְעֹד. אוֹסֵף וּמְאַרְגֵּן שִׁבְעִים וְשֶׁבַע מַחֲשָׁבוֹת.