סַבָּא, בֹּא נִתְחַלֵּף
סַבָּא, בֹּא וְנִתְחַלֵּף, תֵּשֵׁב בָּעֲגָלָה.
אֲנִי כְּבָר בַּת שָׁלֹשׁ וָחֵצִי, כְּבָר יַלְדָּה גְּדוֹלָה.
אֶקַּח אוֹתְךָ לַגַּן, לַנַּדְנֵדוֹת, לַקָּרוּסֶלָה.
אֲנִי אֶהְיֶה עַכְשָׁיו הַסַּבְתָּא, וְאַתָּה – הַיֶּלֶד.
תַּחֲזִיק חָזָק אֶת הַכַּדּוּר, שֶׁלֹּא יִפֹּל לַכְּבִיש.
שֵׁב יָפֶה וְאַל תִּבְכֶּה, כִּי אַתָּה גַּם אִישׁ.
תְּהַדֵּק תַּ'חֲגוֹרָה, אַל תִּתְכּוֹפֵף לַצַּד,
וְאִם יִהְיֶה לְךָ עָצוּב, תּוּכַל לָתֵת לִי יָד. |