שירי ילדים צבי רון

לעמוד הראשי

שירי ילדים

כתב: צבי רון

אַבָּא וְשַׁי וְהַכֶּלֶב

"אַבָּא, אֶפְשִׁי הַכֶּלֶב רוֹמֵז רְמָזִים:

תִּרְאֶה, הוּא שׂוֹרֵט אֶת הַדֶּלֶת".

אַבָּא וְשַׁי מְבִינִים סִימָנִים –

מוֹצִיאִים לְטִיּוּל אֶת הַכֶּלֶב.

אֶפְשִׁי שָׂמֵחַ, אֵיזוֹ שִׂמְחָה!

מְיַלֵּל, מְקַפֵּץ כְּמוֹ יֶלֶד.

מִסְתּוֹבֵב סְבִיב זְנָבוֹ, מַעֲנִיק לְקִיקָה.

הַזָּנָב מְכַשְׁכֵּשׁ אֶת הַכֶּלֶב.

אֶפְשִׁי לָבָן, וְאַף לוֹ שָׁחוֹר,

וְיוֹקֵד לוֹ פֶּחָם בָּעֵינַיִם.

מִתְפַּרְקֵד, מְהַמְהֵם, מַזְמִין עוֹד לִטּוּף,

וְגוֹמֵל בְּלִקּוּק הַיָּדַיִם.

אֶפְשִׁי חוֹרֵשׁ עִם הָאַף אֶת הַשְּׁבִיל,

אֶל כָּל שִׂיחַ עוֹלֶה הוּא לְרֶגֶל,

מַגְנִיב לְקִיקָה עַל לֶחְיָהּ שֶׁל עִירִית,

מְכַרְכֵּר מִסְּבִיבָהּ כְּמוֹ עֵגֶל.

"אֵיזֶה חָמוּד, אֵיזֶה מָתוֹק!"

צוֹהֶלֶת עִירִית, מִתְפַּעֶלֶת.

הַגִּידִי, עִירִיתִי, מִי הֶחָמוּד?

אַבָּא, אוֹ שַׁי אוֹ הַכֶּלֶב?

הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל זֹהַר בַּגַּן

הַיּוֹם הִתְעוֹרַרְתִּי מֻקְדָּם-מֻקְדָּם.
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהוֹלְכִים אֶל הַגַּן.
לֹא מַה שֶׁחָשַבְתִּי: לְגַן מִשְׂחָקִים;
הַבֹּקֶר הָלַכְנוּ אֶל גַּן הַיְלָדִים.

בָּחַרְתִּי לְבַד, כְּמוֹ גְּדוֹלָה,
מִכָּל הַשְׂמָלוֹת אֶת הַכְּחֻלָּה.
אִמָּא עָשְׂתָה לִי קוּקוּ עִם סֶרֶט,
חִבְּקָה וְאָמְרָה: אַתְּ מַמָּשׁ נֶהְדֶּרֶת!

לָחַצְתִּי לְאִמָּא חָזָק אֶת הַיָּד,
נִשְׁאַרְתִּי בַּגַּן בְּלִי אִמָּא – לְבַד.
לֹא מַה שֶּׁחָשַבְתִּי: לְבַדִּי-לְבַדִּי;
בָּאוּ לַגַּן עוֹד הֲמוֹן יְלָדִים.

הָיָה קְצָת עָצוּב: אִמָּא הָלְכָה...
אָמְרָה שֶׁתָּשׁוּב בְּשָׁעָה אַחַת.
לֹא מַה שֶּׁחָשַבְתִּי: בְּעוֹד שָׁעָה;
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן מֵאָז שֶׁיָּצְאָה!

שִׂחַקְתִּי עִם נוּרִית, אָכַלְתִּי תַּפּוּחַ,
צִיַּרְתִּי יַלְדָּה מַצְחִיקָה עַל הַלּוּחַ,
יוֹנָתָן הַקָּטָן בָּכָה כָּל הַזְּמַן,
וְאוּדִי חֲמוּדִי נִשְׁכַּב וְנִרְדַּם.

וּמַה שֶּׁהָכִי נֶחְמָד שֶׁקָּרָה:
מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי – אִמָּא חָזְרָה!

בַּגַּן הַפִּלְאִי

בַּגַּן הַפִּלְאִי מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת

צָמַח לוֹ כִּסֵּא בֵּין עַנְפֵי עֵץ הַזַּיִת.

יוֹסִי בֶּן שֵׁשׁ, כְּמוֹ קוֹפִיף מְטַפֵּס,

מִתְיַשֵּׁב בַּכִּסֵּא, מַשְׁקִיף מִן הָעֵץ.

רוֹאֶה-לֹא-נִרְאֶה הוּא מַקְשִׁיב לַסּוֹדוֹת,

שֶׁלּוֹחֵשׁ הַנָּחָשׁ לְשָׁלֹשׁ קַרְפָּדוֹת.

מַטּוֹת אֹזֶן שְׁלָשְׁתָּן, עוֹנוֹת לוֹ קְוָה-קְוָה,

לִהְיוֹת נְסִיכָה כָּל אַחַת מְקַוָּה.

חַמָּנִית מְפַזֶּרֶת זְרָעִים מְלֹא חָפְנַיִם.

עוֹרֵב וְזַרְזִיר נוֹחֲתִים מִשָּׁמַיִם.

לָעוֹרֵב צֶבַע זֶפֶת מִבֶּטֶן עַד גַב.

כְּפֶחָם הַזַּרְזִיר מִמָּקוֹר עַד זָנָב.

זֵרְעוֹן פֹּה, זֵרְעוֹן שָׁם, מְנַשְׁנֵשׁ הָעוֹרֵב.

מְהַסֵס הַזַּרְזִיר וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב.

קַח, אָחִי, הִתְכַּבֵּד, לִי הִסְפִּיקוּ כָּל אֵלֶּה,

מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ הָעוֹרֵב, אֵיזֶה פֶּלֶא!

בַּת יוֹנָה וּבֵן יוֹן מְנַקְּרִים זֶה אֶת זֶה.

הִיא פּוֹגַעַת בָּראֹשׁ, הוּא תּוֹקֵף בֶּחָזֶה.

רַק אֶתְמוֹל הִסְתַּחְבַּקְתֶּם כְּמוֹ זוּג יוֹנִים,

וְהַיּוֹם, מַה קָּרָה? פְּנֵיכֶם כֹּה שׁוֹנִים...

בַּגַּן הַפִּלְאִי פּוֹסְעִים דֹּב וּזְאֵב,

שְׁנֵי רֵעִים, מְשַׁלְּבִים יָד בְּיָד, אֵיזֶה כֵּיף!

מְבַקֵּשׁ הַזְּאֵב מִן הַדֹּב, כָּכָה סְתָם,

תֵּן לִי חִבּוּק, תִּהְיֶה בֶּן אָדָם!

כל הזכויות שמורות למערכת "הקטר" 2005

ניצה לוין טלפקס : 03-9364272

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות הכתבות השירים והתצלומים והם על אחריות המפרסם בלבד