חג
פורים
שמח
חחחחח וחיחיחי
מגישות :ניצה לוין
ויהודית נוה
אדר נכנס ופורים כבר כאן –
למלכה אסתר אתחפש כמובן...
ואולי כדאי לי כוכב נולד להיות,
או רקדנית בטן זוהרת לכל הפחות?
שיפנזֶה? – זהו זֶה! רק שאינני רזֶה...
אז גורילה שמנה? – לא יש המון,
הו, הנה רעיון – אתחפש לבונבון...לעוגת קינמון
ואינני הוזה,
אתחפש ואהיה גם כזאת גם כזה...
בין כל התחפושות אוסיף ואנבור–
אחת לאחת על כולן אעבור.
ואולי אתחפש ל"אני האחר",
לזה שבפנים הוא אצלי מסתתר?
בפורים אני אותו יכול להיות
אתגלה ואצחק בקולי קולות:
– חה חה חה חה! – וגם : חיחיחיחי!...
הנה מגיח וצץ הליצן מתוכי.
ואז – בכובע מחודד,
ובבגד חצרונים צבעוני ומנוקד ,
אני ברחובות אצעד,
בכיכרות אצא בריקוד מסעיר
אשמח ואצחיק את כל תושבי העיר.
אצחק – עד לא אדע בין ימיני לשמאלי
אצחק – עד יִקטנו צרותַי להפליא –
בשבילכם, בשבילי– זה מהותי –
לכך נוצר הצחוק המרפא, האמיתי.
השם
פורים
מגישה: ברוריה
רוזנפלד
"כִּי הָמָן בֶּן
הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים
חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים
לְאַבְּדָם
וְהִפִּל פּוּר הוּא
הַגּוֹרָל לְהֻמָּם [=לְהַשְׁמִידָם] וּלְאַבְּדָם…
וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו
עַל הָעֵץ.
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים
הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר…"
(מגילת אסתר ט 24 –26).
המילה פור פירושה גורל – חרס
או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות.
במזרח הקדום רווח המנהג
להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות, כגון מינוי שרים,
יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום.
במגילת אסתר מסופר כי המן קבע
את התאריך להשמדת היהודים בהטלת פור,
ומכאן שם החג – פורים.
חג
פורים
שמח
|