מזל גדי וצבע האינדיגו
כתבה: ד"ר שולמית רונן Ph.D
מזל גדי הוא מזל חורפי והימים בו קצרים. בעקבות הקור שוקעים
בעלי החיים בתרדמת החורף, הטבע משתתק ומתכנס בעצמו. בלילות
הארוכים של החורף הגדי שוקע בהרהורים, בחשבון נפש ובהגות
פנימית. הגדי המעמיק כאדמה, מתרכז בעצמו, בחשיכה הוא בונה
בסבלנות מופתית את יצירותיו לעתיד המהדהדות עם משאת נפשו.
הגדי מייצג את חיי החברה הציבוריים. הוא ממוקם מול מזל סרטן
(בגלגל המזלות) המייצג את השורשים ואת המשפחה. אצל הגדי,
מעריכה החברה את הפרט על פי כישרונותיו, מיומנויותיו, בקיאותו
ומעשיו. הגדי מסודר, מאורגן ומתוכנן להפליא. הוא אינו נסוג
מהתחייבויות ולא מאחריות שנוטל על עצמו. הגדי ניחן במודעות
מקצועית ובכוח עבודה בלתי רגיל. יש לו כושר הסתגלות למציאות,
עקשן, ואינו נרתע מפני קשיים. הוא יציב, קר רוח, עקבי, מחמיר
ורציני, החום והרכות הם לא מהתכונות הבולטות. יחד עם זאת, אפשר
לסמוך על הגדי במלוא המובן. כל התכונות האלה מאפשרות לאדם
לתפוס מעמד בסולם או בהיררכיה החברתית.
הגדי שב ומזכיר לנו כי השאיפה להתרומם ולהתפתח טבועה בטבע
האדם.
סאטורן – שבתאי (כרונוס) אל הזמן, מתגורר במזל גדי.
סמלו של כוכב הלכת סאטורן בנוי מצלב ומתחתיו חצי סהר. עובדה זו
מצביעה שעל הנפש (חצי הסהר) לקבל בברכה את תלאות הקיום (הצלב)
שנועדו להאציל את החומר (הצלב).
שני כוכבי הלכת, יופיטר (בקשת) וסאטורן (בגדי) אחראיים
לתהליכים הבסיסיים של החיים: בניגוד ליופיטר המייצג את
ההתרחבות, מייצג סאטורן את ההגבלה ואת הצמצום. סאטורן יוצר
והורס, אינו מכיר בפשרות – סאטורן מחייב לבחור בין חושך לאור.
מזל גדי מייצג את פסגת החומרנות שבתוכה זוהר ניצוץ הרוח. בגדי
עומדת במבחן יכולת הסבל שלנו. סאטורן דורש מהאדם להשתחרר מן
הישן, לשחרר עצמנו מהכבלים של עצמנו בכדי ליצור מרחב מחיה
שיאפשר את צמיחתה ושגשוגה של האישיות. הוא נחשב לכוכב מקודש
אשר כוחותיו (בגלל העובדה, שהוא נעלם מעינינו, נשאר בחזקת
תעלומה) מדרבנים את עולמינו הפנימי ומפרים אותו, הוא מסייע
לכושר הריכוז ויש הטוענים למדיטציה. מעודד את ההתגשמות הפנימית
וממריץ אותה.
סאטורן, מאיץ באדם להשתחרר מכבליו, מפחדיו ומכלאם של
האינסטינקטים ושל האינטלקט אשר בתוכם הוא שבוי. עוצמתו הפנימית
צומחת מכוח ההתמדה, מן היציבות ומן המאמצים המאורגנים להפליא,
כל אלה מולידים ויוצרים בתוכנו חוש אחריות מפותח המשתלב בכל
תחומי האדם: בחברה, המשפחה, המקצוע והרוחניות. תפקידו בשליחות
זו הוא לנתק את חבל הטבור המחבר את האדם לחומר. ניתוק זה מאפשר
לנו לקבל בשלוות נפש את " השיעורים " וחבלי הלמידה בדרכנו
לשחרר את המשא שאנו נושאים. בקרבתו של סאטורן, מתפתח האדם מתוך
כאב ובעזרת הניסיון, והמאמצים שהאדם משקיע, לשאת במשא המפרק של
החיים ולגבור על כל המכשולים בדרכו על מנת להשתחרר מההשתעבדות
לחומר ולהתחבר לרוח.
בתקופת הגדי, יכול האדם לצלול למעמקיו, לחפש את מהות הוויתו
ואת דרך התבטאותו הייחודית. הגדי הוא סימן האדמה האחרון בגלגל,
הוא מייצג את השלב שבו האדמה מגבשת את האנרגיות שבתוכה ומיישמת
אותן. באמצעות מצב זה, הגדי מחדד את חושיו ומסעיית לו להתמודד
עם העולם הגשמי ועם המציאות. ראייתו המפוכחת מאפשרת לו לנפץ את
אשליית החומר ולדלות מתוכו את הרוח אשר בכל תופעה בטבע. הדחף
הטבעי של הגדי הוא לשאוף ולחדור אל לב הדברים.
שבתאי הוא שמו העברי של הכוכב סאטורן. קרבתה של המילה שבת
לשבתאי ניכרת לעין. ניתן לומר שרעיון התיקון והשיבה למקור
מכונסים במילה שבת. היום השביעי, יום השבת הוא יומו של שבתאי,
השבת היא מעבר לבריאה ומעבר לזמן, משויכת למימד אחר, נעלה
יותר, הקשור בסדר אלוקי ומסמנת בעולמנו את גמר הבריאה, השלמתה
ואת שלמותה.
בספר היצירה נאמר על שבתאי: "...ממונה על החכמות והדעות, ממונה
על היהודים לפיכך הם בצרה בזה העולם...לפיכך כל עלייתן של
ישראל אינו רק במצוות והמשיך אליהם כוח הבינה...ניצחונם בלי
חרב ובלי חנית ובלי כלי מלחמה...כי לא בחרב יושיע אלוקים".
לפי ספר היצירה, אכן כוכב הלכת שבתאי, אופי וסמליותו קשורים
לגורלו של העם היהודי בצורה אינטימית. השבת משפיעה מאורה
ומטובה על הכול, עם כניסת השבת מוארים מחדש פני האדם, והחמלה,
החסד והרחמים שבים לאדם ומפנים את מקומם של השפיטה והשנאה,
לאור, לשמחה ולנועם למלא אותנו באהבה ללא תנאי ולהרוות את
היקום באור.
מזל גדי, הוא אחד המזלות המסתוריים והקשים לפענוח. הוא מסמל את
החניכה, חניכת הרוח האוניברסאלית המשוחררת מכל מגע אישי.
רק האדם הכבול בעבותות בעולם החומר, האגואיזם, האמביציה, הסבל
ולתשוקות מסוגל לחוש בטעמו של השחרור והפיקחון. במצב זה מאציל
האדם את גופו ומעבד את צורתו, הוא פושט את חומרנותו ואת
אישיותו ופונה למרחב הרוח, אל האהבה האוניברסאלית אשר אינה
תלויה בדבר. ניתן לומר, שנשמתו של כל אחד ואחד מאתנו היא חלקיק
קטן מנשמת היקום האוניברסאלית. הנשמה היא כוח מניע המושך אליו
את כל הצורות, כדי שהחיים יוכלו לזרום דרכם בהתאם לתובנה
הקוסמית. תפקידנו החשוב כבני אדם בהתפתחות היקום, שאנו מכילים
בתוכנו את תמצית חוקיותם של החיים על כל היבטיה ורבדיה. ובנוסף
לכך, בעזרת שכלנו נוכל להבין את תעצומות נפשנו ולכוונם
כרצוננו. כך הגדי משתתף באופן פעיל בשינוי העוצמתי לעבר עולם
הרוח.
על האדם לדעת שנשמתו חסרת גבולות ולמרות שמושבה בגוף היא חיה
ופועמת מחוצה לו, היא נעה במרחב, מבקרת בעולמות הנסתרים
מבינתנו ונושאת אותו לנשמת היקום הרוויה באהבה ואור. היא פותחת
בפניו פרספקטיבה אל עולם בלתי נראה, ומאפשרת לינוק מהחוכמה
הנסתרת הטבועה בכל מרחבי הבריאה.
דרכו של הגדי להפוך כל מכשול העומד בדרכו לאתגר, להזדמנות
להוכיח לעצמו ולעולם את יכולתו להתעלות על עצמו ולשלוט בכל.
צבע האינדיגו מאחד את עולם הלא נראה עם העולם הנראה, את השמים
ואת הארץ, בעזרתו נבקע החומר ונכון לקבל את התבטאות הרוח
בתוכו.
צבעו של האינדיגו הוא שילוב של כחול כהה עם מעט אדום, זהו צבעו
של סאטורן ושל הספירה בינה. הוא קשור לגוף האינטואיטיבי,
לצ'קרת העין השלישית ולרוח האמת.
האינדיגו הוא צבע מלכותי המבטא את עוצמת הרוח. הוא צבעם של
החזון, האינטואיציה וההשראה. בגוף האדם הוא משפיע על בלוטת
יותרת המח, עיניים, אוזניים, עמוד השדרה, השלד והעצמות. הוא
מעניק יציבות, מקל על הכאב, מטהר את החושים ובעיקר את החוש
השישי.
האינדיגו הוא צבעו של הים העמוק, החודר במלוא עוצמתו באפשרות
הנותנת להירגע, צבעם של המדיטציה ושל ההתבוננות הפנימית, הוא
מחבר את המופשט לממשי, את העולמות העליונים עם העולמות
התחתונים, את העבר עם העתיד "בכאן ועכשיו".
צבע האינדיגו הוא צבע מבורך המשקיט את מערכת העצבים ומרפא את
מחלות הנפש, את האובססיה והדיכאון. קרני האור הכחול בתוך צבע
האינדיגו שייכות לרוח האמת, לאמון והאמונה, לנאמנות, לבריאות
וליציבות הגוף, לאיזון ולהרמוניה, לרוח הצדק ולאיחוד האחד עם
אחדות הכל.
זהו העולם המופשט העל חומרי , עולם הסיבות והתוצאות. צבע
האינדיגו מבקש את מרב הריכוז וההתרכזות, שהם תנאי לכל מחשבה
ועשייה, בניה ויצירה. בכוחם טמונים גרעין ההצלחה ויכולת ההוצאה
של הדברים מן הכוח אל הפועל. ניתן לומר שסוד כוחה של ההתרכזות
הוא להיות כאן ועכשיו בנוכחות מלאה, לחשוב, להתבונן, לדמיין,
להיפתח ולגעת בדבר אחד בלבד, זה יכול להיות אובייקט, פרויקט...
זוהי היכולת למקד במודעות לאורך זמן את כל תשומת הלב בנקודה
אחת.
על פי חוקי היקום, פועלת תנועת החיים בעולמנו בשני כיוונים:
הכיוון האחד הוא ההתכווצות (ההתרכזות או הצמצום בקבלה),
הספיגה, הנשימה, הלקיחה – זוהי האנרגיה הנקבית - היין, והכיוון
השני הוא ההתרחבות, הפיזור, הנשיפה, הנתינה – זוהי האנרגיה
הזכרית - היאנג.
כך אנו נושמים, אוהבים, יוצרים, חיים ומתים.
יכולת הריכוז היא אחת מסגולותיו של סאטורן. הוא בא ללמדנו
ריכוז והתרכזות בכדי לא למעוד. הריכוז מעניק כוח שליטה טוב
יותר בחיי הנפש, בגורלנו ובחיי היומיום, עוזר לנו להיות כאן
ועכשיו, מבלי לגרור את העבר ולהשליך עצמנו אל אשליית העתיד.
הטבע טמן באדם סגולות מופלאות המצויות בתוכנו כזרעים ובערת
תשומת לב, דמיון, אהבה, אור, תשוקה לחיים, משמעת עצמית וכוח
ריכוז נוכל לפתחם ולהוציאם לאוויר העולם.
הספירה בינה, מושבו של סאטורן, מייצגת את הנקבי, הפסיבי ואת
האם הקוסמית. הספירה בינה מתרגמת את הרעיון האלוקי במימד
הפיזי, היא מעבדת את האנרגיה של ספירת חוכמה, מעניקה לה צורה,
ומגשימה אותה בפועל. שלשת הספירות הראשונות של עץ החיים: כתר,
חוכמה ובינה – נקראות עולם האצילות, ניתן לומר שזהו גן העדן של
מעלה אשר הוא בלתי נתפס. הספירה בינה כשמה - היא ספירת
האינטליגנציה וההבנה שבה מתגורר סאטורן. בינה מאירה לנו את חוק
הסיבה והתוצאה ומאפשרת לנו לחקור את ההיבטים השונים של " האני
" כשהמטרה היא להגיע להכיר בתמונת עצמנו.
ההסתכלות העצמית וחקר ההווה מאפשרים בסופו של דבר להבדיל בין
מציאות לאשליה, ולהבין עד כמה אנו אחראיים לגורלנו. אנו לומדים
כאן להיות בו זמנית המתבונן והאובייקט, ומנסים להבין את פשר
הרעיון שהכל קבוע מראש והרשות נתונה. בינה מייצגת את ההבנה ואת
הכרת הטובה והתודה בקיים. זהו שלב בחיים שהאדם בשל להתבוננות
שלווה, דבר שוב אינו מפתיע וישנה נכונות לקבל את החיים כפי
שהם.
בבינה אנו מוצאים את זהותנו ואת התשתית אשר נבנו חיינו, את
המכונה – גורל. ניתן לומר, שכל מה שמעצב ובונה את חיינו, מקורו
בבינה. התחדשות והתעוררות מעמידה אותנו במבחן שיעורים ומכשולים
המאלצים אותנו להתנער מכל משא המכביד ואינו יעיל להתפתחותינו.
בינה מאפשרת לנו לראות, ששם בקצה המנהרה ממתינה לנו קרן-אור
השופעת חוכמה וידע אוניברסאלי. סאטורן מייצגת את הבעיות
הקרמתיות החשובות של האדם הממשיכות לפעול ולהשפיע על חייו כאן
ועכשיו. מקור חוכמתו של סאטורן נובע מניסיונות החיים שרכש
בעולם החומר. החומר הוא קשה הבנה ואינו מהיר כרוח האדם, הוא
כוכב איטי וכבד. תנאי היסוד לעבודה רוחנית ברוכה היא דרך
החוויה, וסאטורן מאפשר זאת.
סאטורן בבינה מזמין אותנו לשאוף אל הנשגב . מעלתה הגבוה והנעלה
ביותר של הספירה בינה – היא יכולתה לקבל בדומיה. השתיקה מטבעה
ערוכה לפתיחות, לקשב, בעוד שהדיבור עלול להתנגד ולאטום דלתות
מבלי להרגיש. היה מי שאמר, " שבמקום זה חדל האדם להיות יצור
המשחזר את המילים והופך להיות היצור המחולל אותן ". זוהי יציאה
מהתלות לאוטונומיה, בספירת בינה הוא משתחרר מהקרמה והופך לאדם
חופשי.
|