לעמוד הראשי

קטע מתוך הספר "להיות יחד, זה הכול" מאת אנה גבלדה  מצרפתית: חגית בת עדה באדיבות הוצאת שוקן אנה גבלדה, ילידת 1970, בוגרת סורבון. זה ספרה השני. הספר זכה לפרסום רב בצרפת ובאירופה, תורגם לשפות רבות וכיכב יותר משנה בראש רשימת רבי המכר בצרפת.   – נרדמת? – לא, אני עוקב אחרי קצה הסיגריה שלך... – אתה יודע, אני... – מה את? – אני חושבת שמוטב שתישאר. אני חושבת שכל מה שאמרת לי על פיליבר בקשר לעזיבה שלי תקף גם לגביך... אני חושבת שהוא יהיה אומלל מאוד אם תעזוב ושאתה ערב לאיזון העדין שלו בדיוק כמוני... – המממ... בקשר למשפט האחרון הזה... את יכולה לחזור עליו בצרפתית? – תישאר. – לא.. אני... אני יותר מדי שונה משניכם... לא מערבבים מגבות ומטליות כמו שהיתה אומרת סבתא שלי... – אנחנו שונים, זה נכון, אבל עד כמה? אולי אני טועה אבל נדמה לי שאנחנו צוות לעניין שלושתנו, מוצלחים שכמונו, לא? – אם את אומרת... – וחוץ מזה, מה פירוש שונים? אני, בתור אחת שלא יודעת לבשל ביצה, ביליתי כל היום במטבח, ואתה, שמאזין רק למוסיקת טכנו, מתנמנם לצלילי ויוולדי... הסיפור הזה שלך עם המגבות והמטליות לגמרי מטופש... מה שמונע מאנשים לחיות יחד זה הטמטום שלהם, לא ההבדלים ביניהם... הנה, אני, למשל, אלמלא אתה, לא הייתי יודעת לזהות עלה של רגלת הגינה... – אפשר לחשוב, כמה זה כבר יועיל לך... – גם זאת טיפשות. למה כל דבר צריך "להועיל"? למה תמיד הכול צריך להשתלם? ממש לא אכפת לי אם זה יועיל לי או לא, מה שנחמד לי זה לדעת שזה קיים... – את רואה שאנחנו שונים... גם את וגם פילוּ, אינכם חיים בעולם האמיתי, אין לכם שמץ של מושג על החיים, איך צריך להילחם כדי לשרוד וכל הדברים האלה... אני, בחיים שלי לא פגשתי אינטלקטו-טו כאלה, כמו...   כמה מילים על להשתעשע עם פוסט מודרניזם להיות יחד, זה הכול /אנה גבלדה כתבה: יהודית נווה