|
מזמור לַשַמָּש
/ רבקה ליבנה
בחנוכיה עומד אני השמש,
מחוץ לשורה, עצוב ומבויש.
ולפני, בשורה, מגונדרים ומבהיקים -
נרות צבעוניים, צהובים, כחולים וירוקים.
עליזים הם ומחייכים,
ובשלהבות אליכם קורצים,
ואני - לפניהם, קד קידה, מתכופף
ומאורי - מנדב אור מכל הלב.
אך ראו נא! בסיום לא אבוש -
אעמוד לפני כולם, זקוף ראש.
כי להיות שמש זה אומר לשרת,
את כל אלה המוכנים מאורם לתת.
|
|
 |
|
תצלום וגרפיקה: ניצה
לוין |
|
|
|
