*
אחרי ששבענו אמנות עשירה, הלכנו
לארוחת צהריים יפנית במסעדה נהדרת ששמה "TOFU UKAI", כן, כן , תתפלאו .... טופו! המסעדה היא מסעדת בת של UKAI TORIYAMA שלמרגלות הר TAKAO. מעוצבת
ובנויה בדיוק באותה הצורה רק ממדיה קטנים יותר ובהבדל מהותי אחד נוסף –
התפריט.
מסביב המסעדה גינות בעיצוב יפני מסורתי ופינות חמד עם
מנורות אבן, נהרות מים קטנים ומפלים, ואגמים קטנים שבהם שוחים דגי
קרפיון כתומים.
גלגל מים ישן, ששימש בעבר לטחינת עדשים, פולי סויה
ועוד, מקשט את הגינה. הגינות פורחות ומלבלבות, כל עונה והצמחים והעצים
שלה.
בפנים המסעדה מעין דגלים
עשויים בד, כמו וילונות, שעליהם כתוב דבר מה בכתב היפני ( NOREN ), הנחשב
למעוגל יותר, הירגנה, או למסובך יותר, שבו כל ציור (סימן) הוא בעצם מילה
אחת שלמה. על רוב הווילונות רואים את האות "U", שהיא התחלת המילה UKAI.
על שם המסעדה : TOFU UKAI'
"u" בכל
מקום, על הוילונות בכל אזור המסעדה וגינותיה. היא נראית כמו "ר" עם גיבנת
ומעליה קו אלכסוני קטן.
התארחנו במסעדה בחדר פרטי שהזמנו מראש. הישיבה היא על כיסאות עץ קטנים שמושביהם
מונחים על משטח טאטאמי ( TATAMI), העשוי במבוק. אל דאגה, לא יושבים ישיבת
SEZA יפנית (ישיבת SEZA היא ישיבת רגליים כפופות - על הברכיים), כמו בטקס התה שלהם, אלא ישיבה מערבית בתחושה יפנית אותנטית.
הסוד הגאוני – יש חור לרגליים מתחת לשולחן – ומזל שכך. התפריט
בנוי כולו על טוהרת הטופו, וכולל מעט דגים, אורז, פירות העונה (אפרסמון,
KAKI ביפנית) ושעועית חומה מתוקה המוגשת עם מוצ'י, כדור לבן ודביק עשוי
אבקת אורז, שכמו הטופו, מקבל את טעמו מהמזון שבסביבתו.
מתחיל להיות פה קר מאוד, נושבת רוח והימים צוננים, ולעתים בלילות כבר
יורדים מעט פתותי שלג. שקט עכשיו בטוקיו, ערב השנה האזרחית החדשה.
בשבוע הבא נדליק את נרות החנוכה ונשים את החנוכייה על אדן החלון, הכרזת
הניצחון של המעטים מול הרבים, שהונצחה באש.
מעניין שהשנה תאריכי חג המולד וחג
החנוכה ממש מקבילים. אם מישהו מכם חושב להכין סופגנייה מטופו, אשמח להמליץ
ליפנים עליה. ובינתיים, חג שמח ומדליק. רינת לוין -צ'רבין |