שם המשחק |
מאת: רוביק רוזנטל |
מכונת הזמן מפגישה בין הילד עמוס
שנולד עם המדינה לאיתי
משנות ה- 2000
עם צאת ספרו של דייויד סלע, "אמת או חובה", על משחקי הילדות של
פעם. |
פורסם ב"הזירה הלשונית", מוסף
סופשבוע, מעריב 18.11.2005 |
גלשו לכל משחקי הילדות של פעם בפרק
"משחקים וצעצועים" באתר
נוסטלגיה אונליין |
|
עמוס: שלום ילד. מה שלומך? |
איתי: אחלה. |
עמוס: אתה חולה? יש לך גריפה? |
איתי: לא. אני קול. ממש
קול. |
עמוס: רוצה סטנגה? זה כדורגל כזה שמשחקים
בחצר. |
איתי: בטח! כדורגל זה
אחלה! יש לי את הגרסה המתקדמת של פיפ"א 2006 ועכשיו אני מנג`ר. כמה
ג`יגה צריך בשביל סטנגה? |
עמוס: געגע זה גם כיף. אבל הכי אני שונא זה
חימומים. בשבוע שעבר פושטק אחד פוצץ לי בכוונה את הפרצוף וירד לי
דם. |
איתי: אצלנו בחטיבה יש
גם כן המון ערסים. הם גם מפריעים וגם מרביצים. שונא אותם. |
עמוס: ואתמול שתי פושטקים הלכו מכות בהפסקה. |
איתי: מה זה מכות? סתם
כאפות? נגחות אולי? |
עמוס: נוגרות ובומבות. |
איתי: וואו. |
עמוס: וכולם עמדו מסביב וצעקו "אדי פולו, אדי פולו". |
איתי: אדי פולו זה מ"קיל
ביל 2"? |
עמוס: אני אף פעם לא הולך מכות. נגיד, אנחנו
הולכים שתי קבוצות אחד נגד השני ושרים: "אנחנו באים להילחם איתכם,
להילחם איתכם, להילחם איתכם!", אבל בסוף זה יוצא בצחוק. |
איתי: המשחק מלחמה הכי
טוב זה לדעתי וורלד וורקראפט, אבל כבר כמעט לאף אחד אין את זה, זה
ישן נורא, בטח מלפני שנה או משהו כזה. |
עמוס: לא מכיר וורלד קראפט. זה כמו "קדרים
באים"? |
איתי: זה כזה כיף, עם
אבירים וחרבות ואנשים מהחלל, וקיבלתי את זה במבצע במאה דולר שזה
ממש כלום כסף. תגיד, אבא שלך טחון? |
עמוס: זה נורא מפחיד השאלה הזאת. |
איתי: אני מתכוון כמו
שפעם אמרו מליין. כבד בכסף. |
עמוס: לא יודע. אבא שלי עובד בעירייה ונותן
לי דמי כיס לירה בהתחלה של כל חודש. |
איתי: אבא שלי עורך דין
מפורסם של הפושעים הכי חשובים בישראל. ואנחנו לא נוסעים סתם
לטורקיה כמו התפרנים. בחופש הבא אנחנו עושים קוסט טו קוסט בארבע על
ארבע. |
עמוס: אני נוסע בחופש לקיבוץ. אבל זה לא כיף
בכלל. הם צוחקים עלי וקוראים לי עירניק. |
איתי: אבא שלי קנה לי
מערכת ביתית עם סאונד מגניב לכבוד סיום שנת הלימודים. |
עמוס: אמא שלי קנתה לי עשר בלורות פושטיות
בחמישה גרוש, אבל אני לא צריך את הטובות שלה כי יצאתי מורווח שתי
פצציות וראסית. רוצה שנעשה החלפות? |
איתי: בטח, נעשה טרייד.
איזה גדול זה. |
עמוס: אני ייתן לך בול נדיר מאפריקה המשוונית
ואתה תביא לי שתי פרפריות וגזוזית אחת. |
איתי: אין לי את הדברים
האלה שאמרת, זה בטח מאיזה משחק מהמחשבים האלה של חצי ג`יגה שאין
להם בכלל זיכרון. |
עמוס: אז יש לך במקום זה קצת פרסים? |
איתי: יש לי בזיכרון חמש
חרבות עתיקות להחלפות, אבל בשביל זה אני מבקש גלימת מלך הדרקונים
שזה ממש ממש נדיר. |
עמוס: היה לי גלימה כי התחפשתי בפורים
לאחשוורוש, אבל זה היה כשהייתי נורא קטן. |
איתי: יו זה כזה מבאס,
כל אחד יש לו דברים אחרים. |
עמוס: אז בוא נהיה שותף. |
איתי: בסדר. נעשה פארטי. |
עמוס: ובלי חרטות. |
איתי: בלי חרטות ובלי
טיפֶּקסים. |
עמוס: גם. |
איתי: ובלי צ`יטים. |
עמוס: מה זה צ`יטים? |
איתי: זה כאילו לרמות,
אבל לא ממש. |
עמוס: ז`תומרת בשי"ן קו"ף רי"ש. |
איתי: איזה ניג`ס אתה!
בוא נשחק קלפים. |
עמוס: רביעיית פרחי ארצנו! זה נורא כיף כי
מתבלבלים בין אירוס שלוליות מצוי וחלבלובית הביצה המצויצת. |
איתי: לי יש דֶק יותר
כייפי, עם פוקימון אחד נדיר שקיבלתי בהנחה מגניבה, בסך הכל איזה
מאה שקל ויש לו כוחות חיים משהו בן זונה. |
עמוס: אתה בעצמך בן זונה. |
איתי: יו איזה כבד, משהו
בן זונה זה הכי טוב שיש. |
עמוס: פעם חבר שלי הכי טוב אמר לי בן זונה
ומאז הוא הצ`ילבה שלי. |
איתי: אתה ממש חנון של
החנאנה מהסוג של החנאג`ים. |
עמוס: ואתה נמר ודפר ודביל. |
איתי: ואתה אוטיסט
ודיסלקט. |
עמוס: ואתה יודע מה? לא משחק איתך ולא פארטי.
בלי שותף ובלי חוטף! |
איתי: מצדי אתה יכול להי
עלם לך למאה הקודמת, יא מתחזה לוולדמורט. |
עמוס: מצדי אתה יכול למות בקבר השחור של
היטלר. |
איתי: יש לי רעיון. אם
נמצא משחק ששנינו מכירים נהיה פרֶנדס. |
עמוס: יאללה, נהיה סָדָרים וזהו. |
איתי: מבוכים ודרקונים. |
עמוס: סולמות וחבלים. |
איתי: באולינג! |
עמוס: דג מלוח! |
איתי: פלייסטיישן תקן 5! |
עמוס: דודס! |
איתי: אבניירומספריים
המנצח בין השניים! |
עמוס: (צובט את איתי) צמבל בלי להשיב
לעולמים. |
איתי: זה כואב, יא
מניאק! מה זה הצמבל הזה? |
עמוס: צבוטותי וקוטותי הלכו לים (נמוג
בערפילי השנים). |
איתי: תראו מה נהיה
איתו. איזה חבל. רציתי ללכת אתו לבורגראנץ`. |
|
גלשו לכל משחקי הילדות של פעם בפרק "משחקים וצעצועים" באתר
נוסטלגיה אונליין |
|
בברכה, |
דייויד סלע |
עורך |
נוסטלגיה אונליין |
שימור התרבות הישראלית |
www.Nostal.co.il |