לעמוד הראשי
 
שם המשחק
מאת: רוביק רוזנטל
מכונת הזמן מפגישה בין הילד עמוס שנולד עם המדינה לאיתי משנות ה- 2000
עם צאת ספרו של דייויד סלע, "אמת או חובה", על משחקי הילדות של פעם.
פורסם ב"הזירה הלשונית", מוסף סופשבוע, מעריב 18.11.2005
גלשו לכל משחקי הילדות של פעם בפרק "משחקים וצעצועים" באתר נוסטלגיה אונליין

 
עמוס: שלום ילד. מה שלומך?
איתי: אחלה.
עמוס: אתה חולה? יש לך גריפה?
איתי: לא. אני קול. ממש קול.
עמוס: רוצה סטנגה? זה כדורגל כזה שמשחקים בחצר.
איתי: בטח! כדורגל זה אחלה! יש לי את הגרסה המתקדמת של פיפ"א 2006 ועכשיו אני מנג`ר. כמה ג`יגה צריך בשביל סטנגה?
עמוס: געגע זה גם כיף. אבל הכי אני שונא זה חימומים. בשבוע שעבר פושטק אחד פוצץ לי בכוונה את הפרצוף וירד לי דם.
איתי: אצלנו בחטיבה יש גם כן המון ערסים. הם גם מפריעים וגם מרביצים. שונא אותם.
עמוס: ואתמול שתי פושטקים הלכו מכות בהפסקה.
איתי: מה זה מכות? סתם כאפות? נגחות אולי?
עמוס: נוגרות ובומבות.
איתי: וואו.
עמוס: וכולם עמדו מסביב וצעקו "אדי פולו, אדי פולו".
איתי: אדי פולו זה מ"קיל ביל 2"?
עמוס: אני אף פעם לא הולך מכות. נגיד, אנחנו הולכים שתי קבוצות אחד נגד השני ושרים: "אנחנו באים להילחם איתכם, להילחם איתכם, להילחם איתכם!", אבל בסוף זה יוצא בצחוק.
איתי: המשחק מלחמה הכי טוב זה לדעתי וורלד וורקראפט, אבל כבר כמעט לאף אחד אין את זה, זה ישן נורא, בטח מלפני שנה או משהו כזה.
עמוס: לא מכיר וורלד קראפט. זה כמו "קדרים באים"?
איתי: זה כזה כיף, עם אבירים וחרבות ואנשים מהחלל, וקיבלתי את זה במבצע במאה דולר שזה ממש כלום כסף. תגיד, אבא שלך טחון?
עמוס: זה נורא מפחיד השאלה הזאת.
איתי: אני מתכוון כמו שפעם אמרו מליין. כבד בכסף.
עמוס: לא יודע. אבא שלי עובד בעירייה ונותן לי דמי כיס לירה בהתחלה של כל חודש.
איתי: אבא שלי עורך דין מפורסם של הפושעים הכי חשובים בישראל. ואנחנו לא נוסעים סתם לטורקיה כמו התפרנים. בחופש הבא אנחנו עושים קוסט טו קוסט בארבע על ארבע.
עמוס: אני נוסע בחופש לקיבוץ. אבל זה לא כיף בכלל. הם צוחקים עלי וקוראים לי עירניק.
איתי: אבא שלי קנה לי מערכת ביתית עם סאונד מגניב לכבוד סיום שנת הלימודים.
עמוס: אמא שלי קנתה לי עשר בלורות פושטיות בחמישה גרוש, אבל אני לא צריך את הטובות שלה כי יצאתי מורווח שתי פצציות וראסית. רוצה שנעשה החלפות?
איתי: בטח, נעשה טרייד. איזה גדול זה.
עמוס: אני ייתן לך בול נדיר מאפריקה המשוונית ואתה תביא לי שתי פרפריות וגזוזית אחת.
איתי: אין לי את הדברים האלה שאמרת, זה בטח מאיזה משחק מהמחשבים האלה של חצי ג`יגה שאין להם בכלל זיכרון.
עמוס: אז יש לך במקום זה קצת פרסים?
איתי: יש לי בזיכרון חמש חרבות עתיקות להחלפות, אבל בשביל זה אני מבקש גלימת מלך הדרקונים שזה ממש ממש נדיר.
עמוס: היה לי גלימה כי התחפשתי בפורים לאחשוורוש, אבל זה היה כשהייתי נורא קטן.
איתי: יו זה כזה מבאס, כל אחד יש לו דברים אחרים.
עמוס: אז בוא נהיה שותף.
איתי: בסדר. נעשה פארטי.
עמוס: ובלי חרטות.
איתי: בלי חרטות ובלי טיפֶּקסים.
עמוס: גם.
איתי: ובלי צ`יטים.
עמוס: מה זה צ`יטים?
איתי: זה כאילו לרמות, אבל לא ממש.
עמוס: ז`תומרת בשי"ן קו"ף רי"ש.
איתי: איזה ניג`ס אתה! בוא נשחק קלפים.
עמוס: רביעיית פרחי ארצנו! זה נורא כיף כי מתבלבלים בין אירוס שלוליות מצוי וחלבלובית הביצה המצויצת.
איתי: לי יש דֶק יותר כייפי, עם פוקימון אחד נדיר שקיבלתי בהנחה מגניבה, בסך הכל איזה מאה שקל ויש לו כוחות חיים משהו בן זונה.
עמוס: אתה בעצמך בן זונה.
איתי: יו איזה כבד, משהו בן זונה זה הכי טוב שיש.
עמוס: פעם חבר שלי הכי טוב אמר לי בן זונה ומאז הוא הצ`ילבה שלי.
איתי: אתה ממש חנון של החנאנה מהסוג של החנאג`ים.
עמוס: ואתה נמר ודפר ודביל.
איתי: ואתה אוטיסט ודיסלקט.
עמוס: ואתה יודע מה? לא משחק איתך ולא פארטי. בלי שותף ובלי חוטף!
איתי: מצדי אתה יכול להי עלם לך למאה הקודמת, יא מתחזה לוולדמורט.
עמוס: מצדי אתה יכול למות בקבר השחור של היטלר.
איתי: יש לי רעיון. אם נמצא משחק ששנינו מכירים נהיה פרֶנדס.
עמוס: יאללה, נהיה סָדָרים וזהו.
איתי: מבוכים ודרקונים.
עמוס: סולמות וחבלים.
איתי: באולינג!
עמוס: דג מלוח!
איתי: פלייסטיישן תקן 5!
עמוס: דודס!
איתי: אבניירומספריים המנצח בין השניים!
עמוס: (צובט את איתי) צמבל בלי להשיב לעולמים.
איתי: זה כואב, יא מניאק! מה זה הצמבל הזה?
עמוס: צבוטותי וקוטותי הלכו לים (נמוג בערפילי השנים).
איתי: תראו מה נהיה איתו. איזה חבל. רציתי ללכת אתו לבורגראנץ`.

 
גלשו לכל משחקי הילדות של פעם בפרק "משחקים וצעצועים" באתר נוסטלגיה אונליין

 
בברכה,
דייויד סלע
עורך
נוסטלגיה אונליין
שימור התרבות הישראלית
www.Nostal.co.il

 

פרויקט נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית

 אתר נוסטלגיה אונליין מהווה את הריכוז האינטרנטי-הארכיוני הרחב ביותר של התרבות הנוסטלגית הישראלית, מקום המדינה ועד 1980. זהו פרויקט שימור התרבות הגדול ביותר המתקיים בימים אלה בישראל.

 האתר עלה לאוויר בתחילת 2004 לאחר שלוש שנות מחקר. האתר בנוי בשיטת ה"קוד הפתוח" ובו כל גולש יכול להוסיף לאתר חומר נוסטלגי , שעובר עריכה. עשרות אלפי גולשים פוקדים את האתר מדי חודש. בשנת 2004 גלשו לאתר מעל 500,000 גולשים, שצפו במעל לשמונה מיליון דפים (!!!) , דבר שהציב את האתר בין 50,000 האתרים הנצפים ביותר בעולם, תוך כ - 50 מיליון אתרים. כ-11,000 גולשים שלחו לאתר מיילים וחומרים נוסטלגיים שונים, דבר שהפך את האתר למאגר צומח של מידע המכיל עשרות פרקים, מאות נושאים, אלפים רבים של מושגים ועשרות אלפי תצלומים ואיורים וויזואליים אחרים.

 הפרויקט זכה בכל הסופרלטיבים האפשריים על ידי המדיה הישראלית (מעל חמישים כתבות מדיה ב2004 ), האתר נבחר כ"אתר השנה" על ידי גורמי מדיה רבים וכאתר הפייבוריט לשנת 2004 על ידי "ידיעות אחרונות". האתר קשור עם פרויקטים רבים בתחום הנוסטלגיה ושימור התרבות הישראלית, והוא מופעל על ידי צוות של 10 עובדים, רובם מתנדבים. לאתר אין הכנסות כל שהן והוא אינו מארח פרסומות בדפיו.

 לאתר מגזין אינטרנטי בשם "כובע טמבל" הנקרא על ידי כ100,000 ישראלים. בתקופה הקרובה תחל הפקת סדרת הנוסטלגיה הישראלית, המיועדת להפוך את תכני האתר לסדרה של ספרים במהדורה אלבומית. קיימים מגעים ראשונים להקמת ערוץ הנוסטלגיה בכבלים , והפקת סדרת טלוויזיה בת 8 פרקים על התרבות הנוסטלגית הישראלית.

עורך אתר נוסטלגיה : דייויד סלע

 כתובת האתר : www.Nostal.co.il

 

 

 

 
 כל הזכויות שמורות למערכת "הקטר" 2005  
ניצה לוין  טלפקס : 03-9364272

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות הכתבות והתצלומים והם  על אחריות המפרסם בלבד