שלום, שמי
שיר והסיפור שלי מתחיל לפני כמה ימים, בפארק קצרין שברמת
הגולן. נועה, שהיא בת דודה שלי, חגגה שם את בת המצווה
שלה בדרך שונה ויפה, והזמינה אותנו, אותי, את סבא,סבתא,
ואת דודה שלי, והיה ממש מיוחד ומעניין.
לדוגמה: נועה ובני משפחתה לבשו בגדים של יהודים
מתקופת התלמוד, ולקחו את האורחים לסיור בבית הכנסת העתיק
שבפארק ובשאר העתיקות. נועה הדריכה ונתנה הסבר. אבל הכי
כיף , כמעט שכחתי: הגיענו לעתיקות בכרכרה. אני הייתי בין
הראשונים שעלו לסיבוב בכרכרה. עלינו קבוצות קבוצות
ובקבוצה שלי הייתה ערבה, האחות של נועה. בזמן הנסיעה
החזקתי חזק את הכובע עם היד,שלא יעוף לי מן הראש, כי
כמעט כל שנייה הרוח סחבה אותו, ונראה לי שגם הכובע של
ערבה, שהפכה להיות חברה מאוד טובה שלי, כמעט עף לה. האמת
היא שזאת הייתה הפעם הראשונה שלי על כרכרה. התרגשתי מאוד
והרגשתי את כל הקפיצות כשנסענו על האבנים וגם את הסוסים
מדלגים ולא דוהרים כרגיל. ערבה ואני ישבנו על הספסל
הגבוה ליד העגלון. לעגלון היה שוט אבל הוא לא השתמש בו
הרבה. העגלון לבש חליפה שחורה, חולצה לבנה וחבש כובע
צלינדר שחור – הוא ממש נראה כמו קוסם לסוסים.
|
דהרנו בשבילי הפארק בין העתיקות מתקופת התלמוד.
חלפנו על פני מבנים ובתים עתיקים בנויים מאבן אפורה. רוב
הבתים נבנו בערך לפני כ- 1500 שנה. עברנו על פני בית הבד
שבו מייצרים שמן מזיתים. זו הייתה חוויה נהדרת אחר כך
נסענו לבית של נועה לאכול. היה טעים, אבל זה כבר סיפור
אחר. |